כיצד להתייחס להטרדות המיוחסות לר' שלמה קרליבך?

תקציר

שיריו וניגוניו של ר' שלמה קרליבך נוגעים ללבבות רבים כ"כ. אולם, ישנן נשים שמתארות פגיעות מיניות מצידו. כיצד יש להתייחס להאשמות המיוחסות לו? האם ראוי ללמוד את תורתו ולהתרומם מניגוניו כאשר צל גדול שכזה מעיב עליהם?
הרב יובל שרלו מנסה להתוות דרך אמצעית להתמודדות עם סוגיה מורכבת ומכאיבה זו.

לא תוכל להתעלם –
לא תוכל להתעלם מהעובדה שיש נשים שמתארות פגיעות שעברו מהתנהגותו, והן פצועות וכואבות; מנגד, לא תוכל להתעלם מכך שתלונות אלה לא התבררו בחייו, ולא ניתן לברר אותן עוד; לא תוכל להתעלם מהעובדה שהנורמות שהיו קיימות אז ב"ה השתנו, ומה שנחשב אז לגיטימי ב"ה אינו כזה עוד; מנגד, לא תוכל להתעלם מהמשקל הנמוך של טיעון זה, שכן אסור היה לעשות דברים גם אז; לא תוכל להתעלם מהחובה שלנו לא להסכים ולא לקרוץ ולא לשחוק כל פגיעה של אדם באדם; לא תוכל להתעלם מהשערים הענקיים שפתח ר' שלמה: בשיריו ובניגוניו, בתורותיו ובאהבותיו, בגאולת נפש הדור ובצדקה.
לא תוכל להתעלם.

כלומדי תנ"ך ומושפעים ממנו מאוד – הסוגיה מאוד מעסיקה. מחד גיסא, התנועה הנפשית להחיל את "למה לי רוב זבחכם", ולוותר על כל העולמות הרוחניים שנוצרו מניגוניו ומתורותיו, כי זה הסולם המוסרי והערכי שהנביאים לימדו אותנו. יש לוותר על עולמות גבוהים ונאצלים אם התשתית המוסרית שלהם לקויה, ואין אנו עולים להר ה' קודם שנהיה נקיי כפיים וברי לבב.

מאידך גיסא, אחד היסודות הבולטים בתנ"ך הוא שאין אנשים מושלמים, ואף שבפרשת השבוע שעבר לדוגמה כתב הרמב"ן "ותענה שרי ותברח מפניה – חטאה אמנו בעינוי הזה, וגם אברהם בהניחו לעשות כן" – יקרים לנו אמותינו ואבותינו הקדושים, ואנו מבינים כי כל דמויות המקרא המתהלכות לפני הא-לוהים הם כאלה, וכבר הדגישו כמה פעמים גדולי ישראל כי הם סולם מוצב ארצה שראשו מגיע השמיימה, ואין הם מלאכים קדושי עליון שאין להם צד במציאות שלנו עצמנו.

ובכלל, אם אנו נתנה את בניית עולמנו הפנימי רק ממקומות שבהם לא היו בעיות – נמצא את עצמנו ערומים מרוב מוחלט של אנשי הדעת הגדולים, אנשי האמונה ואנשי קרבת א-לוהים.

מה אפוא עושים?

מבין האפשרויות השונות אני מאמין בזו: מציבים את הדברים בדיוק כפי שהם, בלי כחל ושרק, בלי להעלים ובלי להדחיק: שהוא פתח בפנינו שערים אין ספור לדבקות בריבונו של עולם, לאהבת ישראל, למעשי צדקה, לגאולת נפש הדור ועוד ועוד, והיו לו בעיות. לא זו בלבד, אלא שבתוכנו יושבות כנראה נפגעות ממנו, ושהעובדה שאלו היו הנורמות אז אולי מרככות את הפגיעה אולם אינן מתירות להתעלם ממנה. שהתמונה הזו סוערת ולא נותנת מנוח.

ועל כן אנו מנגנים את שיריו ולומדים את תורותיו, וזוכרים גם ממה צריך להתרחק, ומנסים לבנות עולם מתוקן יותר מכוח הכאב והנבוכות. 

(הדברים נלקחו מתוך פוסט שנכתב בדף הפייסבוק של הרב שרלו ב-12.11.2019. לפוסט ולתגובות שאחריו לחצו כאן)

אולי יעניין אותך גם:

מאמרים נוספים בנושא

שיבולים על רקע שדה

מאמרים

המציאות חזקה מכל תחושה

מאמרים

תם עידן החלוצים

מאמרים

גבולות ההוצאות הכספיות של הורים על שכר לימוד ילדיהם

דמות מצויירת בחליפה צועקת לתוך מגפון

מאמרים

קדושת הדיבור חשובה לא פחות משמירת העיניים

מאמרים

זרע מהבן המת? להורים יש מעמד של אדם זר

מאמרים

על החומרא שבהשבת רעה תחת טובה

הרב יובל שרלו

מאמרים

"כמו התורה, עלינו להקדים את האנושות בשני צעדים בתחום המוסר"

מצלמת וידאו

מאמרים

לשון הרע במערכת ציבורית דמוקרטית – חלק 1

עוד בצהר לאתיקה

הרב יובל שרלו

מאמרים

"כמו התורה, עלינו להקדים את האנושות בשני צעדים בתחום המוסר"

סרטונים

הרב יובל שרלו בראיון לאמילי והפרופסור כאן ב' על ספרו החדש

דגל ישראל

מאמרים

הרב יובל שרלו לערוץ 7: אסא כשר מדבר פוליטיקה, לא אתיקה

שיבולים על רקע שדה

מאמרים

המציאות חזקה מכל תחושה

מאמרים

אחריות האדם לעולמו: כשפיקוח נפש פוגש אחריות סביבתית

מאמרים

כי ישרים דרכי ה' – אתיקה יהודית

מאמרים

עקירת משמעותו של מוסד הרבנות

מאמרים

אישה חייבת לגלות לבעלה את זהות האב