כאשר אבדתי אבדתי

"שבתון", תצווה התשפ"א

תקציר

מגילת אסתר מלמדת אותנו שהקב"ה משגיח ומכין את הקרקע לישועה אפילו לפני שהצרה מגיעה. אך מה קורה כשהמציאות "נתקעת" ואפילו מהלכיו של הקב"ה לא מועילים?

מה אפשר לקחת אתנו מסיפור המגילה ? מתוך שלל הבשורות, טוב לעמוד על נקודת המפנה. אחד הרעיונות הבסיסיים במגילה מופיע בפיוטו של רבי יהודה הלוי לפורים "טֶרֶם מַכָּה – צִיץ רְפוּאָה פָרָח", לאמור: הקב"ה הכין את הרפואה לצרה עוד קודם שהיא הופיעה: גרוש ושתי, בחירת אסתר, שליחת האגרות הראשונות שגרמה לא לפעול לאור האגרות הקוראות להשמדת היהודים עד שיגיע המועד, בגתן ותרש ועוד. הגאולה מתגלגלת עוד לפני שיש בה צורך.

ואף על פי כן, בנקודה מסוימת היא 'נתקעת'. כשמצווה מרדכי על אסתר לבוא בפני אחשוורוש היא מתארת מעצור נורא: "ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום". כל ההכנות הא-לוהיות להופעת הגאולה נעצרות, ולפני אסתר ניצבת חומה שהיא לכאורה בלתי עבירה. מה שפורץ את המחסום הוא נכונותה הפנימית של אסתר לומר "…ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת, וכאשר אבדתי אבדתי". מסירות נפש על עם ישראל, ביודעה את הסיכון הגדול, היא זו שנדרשה כדי להביא להמשך התגלות הישועה. ההסכמה הפנימית לעשות את הפעולה הגדולה – לא רק דיבורים על, לא רק לשלוח מישהו אחר, לא רק לצום ולהתפלל, אלא לצעוד את פסיעות הנדרשות כי להיכנס לחדר הפנימי בארמונו של אחשוורוש.

צמתים היסטוריים רבים הוכרעו על ידי מי שהסכים ליטול את המשימה על כתפו, לקרוא "מי לה' אלי", בלי שהוא יודע שהדבר יצליח, ולפני שתג המחיר של פעולתו מתברר. בחלק מהמקרים – אנשים גם נכשלו, ולא כל פעם שאדם פועל הוא מצליח. ברם, "לא יגעת ומצאת – אל תאמן", והמגילה מלמדת אותנו את אחת הדרכים שבהן הקב"ה פועל בעולמו: פותח את האפשרויות הרבות, ומכין את ההתגלגלות כולה מלכתחילה. אולם שאלת הופעתה תלויה בסופו של דבר במעשי בני אדם. במקום אחר, קובע רבי יהודה הלוי זצ"ל את ההנהגה הזו ככלל: "…כי הענין הא-לוהי אינו חל על אדם כי אם לפי הכנת האדם – אם מעט מעט ואם הרבה הרבה…" (כוזרי ב, כד). השפע המוכן לנו מותנה בנכונות שלנו לעשות.

דמותה המופלאה של הסתר היא אפוא מקור השראה לדורות, לכל אלה שמכריעים שאין הם רק יושבים ומדברים, אלא יורדים לשדה הפעילות, גם כשהאופק כלל אינו ברור, ומוכנים למסור הרבה מעצמם לטובת האומה, התורה והארץ. הם אלה שמחוללים את המהפכים ואת השינויים הגדולים, והם אלה שזוכים לכך שה"עניין הא-לוהי" יחול עליהם. אמונתנו העמוקה בריבונו של עולם המחולל את המציאות אינה מצמצמת את האחריות המוטלת על האדם, ואת ההשפעה הגדולה שיש למי שנכון לפתוח את השערים כדי שההנהגה הא-לוהית תוכל להופיע במציאות.

אולי יעניין אותך גם:

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

מי שחולק עלינו עושה לנו שירות

מתפללים בכותל המערבי

מאמרים

בין בחירות לחירות

צום גדליה: בעוונותינו הפוליטיים

גלעד שליט מדבר בטלפון - שחרור שבויים

האם מותר למשפחת חייל חטוף לפעול לשחרורו?

אלפיים שנות אבל: אתם יודעים על מה אתם בוכים?

מאמרים

פסק הלכה: אין להשתמש בזרע של חלל צה"ל

מאמרים

למה דרך ארץ קדמה לתורה? מבט אתי לפרשת "בשלח"

מאמרים

למה רוקדים עם ספר תורה בחג שמחת תורה? מבט אתי לפרשת "וזאת הברכה"

עוד בצהר לאתיקה

כרטיסיות תפילה עם שמות החטופים

מאמרים

פתרון פשוט: כך תאמרו את שמותיהם של 239 החטופים בתפילה

תא כלא מבעד לסורגים

מאמרים

היהדות בעד או נגד שחרור החטופים? לא בטוח שליהדות יש בכלל תשובה

סרטונים

"אין חובה מוסרית כלפי מי שאיבד צלם אנוש": בזמן הזה עם ליאת רגב – ראיון עם הרב יובל שרלו

מאמרים

שימוש בזרעו של נפטר לאחר מותו

זוג בפגישה על ספספל מול השקיעה בים

מאמרים

להמשיך להיפגש?

חתן וכלה עם זר

מאמרים

בצניעות ועדינות: נישואים בזמן מלחמה פוגעים במטרת הטרור

חייל מהוהר עם קסדה וציוד מלחמה מביט למצלמה

מאמרים

ארבע פתיחות על מוסר מלחמה