בתקופת הזמן הזו שאנו מצויים בה – אי אפשר להתעלם מהמתקפה של הזדמנויות קניה, של מבצעים שונים ומגוונים, של היכולת לרכוש את מה שחושקים בו במחירים שלעתים הם ממש נמוכים ולעתים לא, להעניק מתנות ולקבלן, לממש את המאוויים הנסתרים, לייחד זמן לשיטוט באתרים ובקטלוגים, לשדרג את איכות החיים ואת האפשרויות השונות, להתייפות ולהתקשט, ועוד ועוד. מכל עבר אנו מוצפים בהזדמנויות האלה, שחלקן אכן הזדמנות וחלקן תעלולי מכירות. בכלכלה המודרנית ישנה חשיבות לפעילות בשוק, בהיקפי המסחר, בעלייה ביכולת הקנייה ובהעלאת רמת חיים.

וזו גם תקופה מופלאה לבחון את האפשרות להתחשב בצד השני של המטבע, ולנהוג אחרת: להיות מודע לשפע הדברים המיותרים שיש לנו; להתייחס לזיהום הגדול של העולם שנוצר גם מהשלכת דבר שניתן להשתמש בו רק בשל הרצון שיהיה משהו חדש; לזכור כי חלק מהמוצרים האלה נוצרו בניצול מחפיר, שאנו נותנים לו יד; להסתכל בראי ולראות מה אירע לנו שחלק משמעותי מהחיים שלנו הפך להיות מסע קניות מתמשך; לבחון גם האם פער המחירים מצדיק את ההתעלמות מהחובה שלנו כלפי יצרנים ישראלים, מכוח “וחי אחיך עמך” ועוד ועוד.

גם אם למסע הרכש יש תוצאות חיוביות – בקידום הכלכלה, בשימוש במכשור טוב יותר, במתן פרנסה וכדומה – המתבונן על המספרים ועל היקפי הקניות פוגש תופעות שדומות יותר להתמכרות לא בריאה. התמכרות זו היא בעלת משמעויות נרחבות, ובעיקר בנושאים הקשורים לשאלה איזה בני אדם אנחנו רוצים להיות, מה ייחשב כהצלחה בחיים וכמימוש תכלית קיומנו, מה המחיר שנגבה מאתנו בשעה שאנחנו ננעלים על אגירת מוצרים ועיסוק מתמיד בחיפוש אחר הדיל הטוב ביותר, מה אנו מקרינים לילדינו ואיפה תשומת הלב שלנו גם למי שנגרר לסערת הקניות בעוד שמצבו הכלכלי למעשה קורא לו לעשות את ההיפך המוחלט.

כנראה שלא ניתן למדוד ולשרטט במכחול קו חיים מדויק בין חיים שבהם קונים את מה שצריכים ומה שמיטיב, ובין השלב שבו הפכנו את הקניות לתכלית ולא לאמצעי. אולם נראה כי כן ניתן לצייר את הקו הזה במברשת גסה: במקום שבו נחשפת בפני האדם השתעבדותו לקניות, שביתו מתמלא בדברים שאין הוא משתמש בהם או שהוא מתרוקן מדברים שנזרקים לחינם, במקום שבו קונים בתשלומים מתוך אשליה מתמטית ולא מתוך תכנון כלכלי, ובקיצור: במקום שבו מתעלמים ממה שבאמת חשוב בחיים ומשחיתים את הקיום על ידי ייחוד הזמן לחוויות קניה וגלישה באתרי מכירות – זה הזמן לעצור, להתרפא, ולשוב אל מה שנאמר לעצמנו כשנבקש לסכם את חיינו.

בפועל, טוב יהיה אם נצמצם חלק מהקניות; טוב יהיה אם הערבות ההדדית והסולידריות תביא אותם לבחון קודם את האפשרות לקנות מיצרנים ישראלים הוגנים; טוב יהיה אם לא נזרוק כל כך הרבה; טוב יהיה אם בכלל נגדיר לעצמנו מה חשוב בחיים ומה מרכזי בהם.

אולי יעניין אותך גם:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.