זהות יהודית – לא דרך חקיקה

תקציר

עם סיום מערכת הבחירות הסוערת קובע הרב שרלו כי השיח על זהותה היהודית של המדינה לא יכול לבוא דרך חקיקה וכפייה • פורסם לראשונה ע"י שמעון כהן ב19.9.19 בערוץ 7

בין בליל נתוני ההצבעה ותוצאות הבחירות מבקש הרב יובל שרלו להגיע לתובנות באשר ליחסי דת ומדינה בשנים הקרובות וביומן ערוץ 7 הוא קובע כי מהבחירות עולה כי סוגיות דת ומדינה אינן יכולות להיקבע בחקיקה אלא בהסכמות.

בשיחה עמו אומר הרב שרלו, ראש ישיבת 'אורות שאול' וראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר, כי "תוצאות הבחירות מבהירות בצורה חד משמעית שההישענות על חוקי המדינה בניסיון לעצב את זהותה היהודית של ישראל לא תהיה אפשרית בתקופה הקרובה.

״יש בזה כאב כי הינו רוצים שזהותה של המדינה תתבטא גם בחוקיה, אבל יש בזה גם בשורה גדולה, שמה שידענו מראש, שככל שאתה לוחץ בתחום החוקים אתה יוצר תופעת בומרנג ומה שידענו מראש, שהעולם הרוחני צריך להיות ברצון ובשותפות, נגלה לעינינו במלוא העוצמה וזה יכול להביא לריענון גדול מאוד בעבודה הרבנית הרוחנית שלא תעבור דרך המפלגתיות אלא דרך הרוחניות".

באשר לפוליטיקאים נשאל הרב שרלו אם באפשרותם של הפוליטיקאים הדתיים לבצע צעד אחורנית בתחום החקיקה הדתית בעוד הם רואים שמתנגדיהם מקדמים חקיקה דתית לרוחם, כלומר לימודי ליבה, גיור, כשרות, מרכולים ותחבורה בשבת ועוד.

"יש שתי אפשרויות, ללכת בפוליטיקה של כוח ומי שיש לו יותר כוח מנצח. אנחנו היינו על הסוס תקופה מסוימת והלכנו בצורה הזו וכעת מה לנו כי נלין כשעכשיו כשאיבדנו את הכוח פועלים כך נגדנו. אפשרות שנייה שעליה אני מדבר שנים רבות היא פוליטיקה של הסכמות בכל התחומים, בנושאי לימוד, כשרות, גיור ועוד. מובן שעכשיו זה יהיה הרבה יותר קשה כי הפוליטיקאים מגיעים מתוך מציאות שבה הם איבדו את כוחם, אבל אם השפה תהיה כמו שפת הציונות הדתית הוותיקה, כלומר פוליטיקה של הסכמות, יתברר שזה משיג הישגים פוליטיים ארוכי טווח מבוססים יותר, וגם לנו, לעולם הרבני, מובהר כשהפעילות צריכה להיעשות בהסכמה קרוב ולא בכוח פוליטי".

הרב שרלו אינו רואה בניסיון לקדם את אמנת גביזון מדן מהלך שברצינות הוביל להסכמות. "אמנת גביזון מדן היא מתוחכמת מדי", הוא אומר וקובע כי הסכמות עליהן יכולה להתבסס מדינה צריכות להיות פשוטות וברורות יותר.

"האם הזכרנו את המילים שותפות והסכמה בעשר השנים האחרונות?", שואל הרב שרלו ומשיב: "לא עשינו את זה אלא באנו בניסיון בכוח לחוקק חוקי כשרות, גיור, מרכולים וכו'. לאחרונה עלה חוק שבע שנות מאסר למתפללות או מפגינות בכותל. עכשיו אנחנו מקבלים את זה בחזרה ואין לנו תלונה על אף אחד ויש לנו שתי אפשרויות, לחכות שנצבור כוח ולחזור לשפת הכוח, או להבין שיש בידינו אפשרות לדבר בשפה אחרת ולעשות פוליטיקה רוחנית של הסכמות. אני מאמין בה כבר שנים רבות".

הרב שרלו מספר כי הוא מזהה גם בצד השני נכונות לשיח שכזה. "אני מזהה זרמי עומק עמוקים מאוד של רצון ברוב מוחלט של הציבור היהודי במדינת ישראל שלמדינת ישראל יהיה אופי בעל זהות יהודית והוא מוכן לדון מה המשמעות של זה בתחומי כשרות, שבת, נישואין, גיור וכו'. הוא לא מוכן לכפייה של עמדה אחת בניצול כוחה של המדינה".

"אנחנו בזים לעמדה הזו ומציירים את הצד השני כמי שאינו רוצה בזהותה היהודית של המדינה, וכתוצאה מכך אנחנו לא קוראים את התנועות הללו ואנחנו חיים בבועת שקר של עצמנו, וכתוצאה מכך לא מתחברים לזרמי העומק הגדולים הללו. אני מאמין שכאשר נעשה את זה, ולוואי שהיינו עושים זאת מבחירה ולא מאילוץ עוד קודם, נגלה שלא אלמן ישראל והקשר למסורת ישראל עמוק ושניתן להגיע להסכמות עם רוב מוחלט של הציבור".

לקריאה נוספת:

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

הנגשה היא לא מעשה חסד – היא חובה

אישה פורסת ידיים מול השקיעה מתוך אושר

מאמרים

אסור שהימים שאחרי החגים יהפכו לנוראים

מאמרים

כשדבר ה' סותר את המוסר הפנימי

מאמרים

על שחיקת שמירת שבת

מאמרים

המשרתים בקודש

מאמרים

מיהו המנהיג הראוי? כך תזהו את הקווים לדמותו

מאמרים

נגיף הקורונה – הכנה ערכית לגל השני

עוד בצהר לאתיקה

אתיקה רפואית: האם מותר לערוך גנים כדי למנוע מחלות?

אתיקה במקום העבודה: האם לדווח לצרכנים על שימוש בחומרים משמרים אסורים כדי להאריך את חיי המדף של המוצרים?

ציוד צבאי שנמצא ללא בעלים: האם ניתן להשתמש בו במילואים?

איש מקצוע שמקבל עמלות מספקים, מחוייב לספר זאת ללקוחותיו?

הפרעת קשב במשפחה: איזון בין צרכי הילד וכבוד ההורה

שירות המדינה כחובה הלכתית

האם מלחמת "חרבות ברזל" הינה מלחמת מצווה?

התנהלות כספית בעסק משפחתי: מה מותר ומה אסור?