שפע גדול של תביעות רוחניות מקופלות בפסוק ״ועשית הישר והטוב בעיני ד׳״ למעשה, זהו פסוק היסוד של האתיקה היהודית, וקשה למצוא מאמר אחד שעוסק בשאלת ההתנהגות הראויה בתחומים האתיים שאינו מביא את דברי הרמב״ן על הפסוק הזה. חידושו של הרמב״ן הוא חלק מתפישתו הכללית על התורה כולה: אנו מוצאים ציוויים ממוקדים בנושאים מגוונים לאורך התורה כולה, וזו הבשורה הגדולה של התורה – ״חוקים ומשפטים צדיקים״. ברם, התורה מודעת לכך כי לחוקים ומשפטים מדויקים אורבת גם תהום גדולה – הקרויה בדבריו ״נבל ברשות התורה״. יכול אדם לקיים את מצוות התורה כולן – ולהישאר נבל, בין בתחומים שבין אדם למקום ובין בתחומים שבין אדם לחברו.
על כן, אנו מוצאים לאורך התורה כולה ציוויים כוללים, לאמור – ציוויים התובעים מהאדם לא לצמצם את עצמו במסגרת החוק והמשפט כולו, אלא להיות נאמן לרוח הכללית העולה ממנו. על פי הרמב״ן, עוד לפני מתן תורה – במרה – שם הקב״ה לעם ישראל חוק ומשפט במובן הרחב והכללי של הציווי: "…ומשפטים שיחיו בהם, לאהוב איש את רעהו, ולהתנהג בעצת הזקנים, והצנע לכת באהליהם בענין הנשים והילדים, ושינהגו שלום עם הבאים במחנה למכור להם דבר, ותוכחות מוסר שלא יהיו כמחנות השוללים אשר יעשו כל תועבה ולא יתבוששו" (שמות טו). גם בסוף ספר דברים, בשעת היציאה למלחמה, צווינו ב״״ונשמרת מכל דבר רע״, והרמב״ן לשיטתו. "…והנכון בעיני בענין המצוה הזאת, כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא מצוי בו. והידוע במנהגי המחנות היוצאות למלחמה, כי יאכלו כל תועבה, יגזלו ויחמסו ולא יתבוששו אפילו בניאוף וכל נבלה, הישר בבני אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה כצאת מחנה על אויב. ועל כן הזהיר בו הכתוב, ונשמרת מכל דבר רע. ועל דרך הפשט היא אזהרה מכל הנאסר" (דברים כג, י).
שני המקומות הבולטים ביותר הוא מצוות ״קדושים תהיו״ שבספר ויקרא, המצווה לדבריו על היות האדם נאמן למגמה הכללית של התורה בתחומי בין אדם למקום; והמצווה שבפרשה שלנו שהיא ״ועשית הישר והטוב״: "ולרבותינו בזה מדרש יפה, אמרו זו פשרה ולפנים משורת הדין. והכוונה בזה, כי מתחלה אמר שתשמור חקותיו ועדותיו אשר צוך, ועתה יאמר גם באשר לא צוך תן דעתך לעשות הטוב והישר בעיניו, כי הוא אוהב הטוב והישר. וזה ענין גדול, לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותקוני הישוב והמדינות כלם…".(דברים ו, יח)
וכיצד נדע מהו הישר והטוב ? והלוא ״הישר והטוב״ שונה מחברה לחברה ומתקופה לתקופה ? פעמים רבות ששאלה זו באה להתריס, ולומר שאין מושג כזה של "מעשה מוסרי", שכן הוא משתנה מדור לדור.ברם, שאלה זו אינה מצליחה לערער את החובות לערכים מוסריים נצחיים, כמו ״מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך״; ״האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף ?״; חובת השבת טובה תחת טובה וכדו׳. אלה יסודות שאנו מצווים עליהם בשם שמיים. ההקפדה על קיומם היא הליכה בדרכי ד', ונאמנות לכוונון דרכנו לשם שמיים. הבה אפוא נתחיל באלה, ולאחר מכן נדון בנושאים האחרים.
