"ומעז יצא מתוק" — הבינה המלאכותית בין אתגר להזדמנות

תקציר

במאמרו "ומעז יצא מתוק", הרב יובל שרלו בוחן את הבינה המלאכותית ככלי שטמון בו גם פוטנציאל ברכה וגם סכנות מוסריות וחינוכיות. הוא קורא לגישה חינוכית מאוזנת שתשלב בין שימוש מושכל בטכנולוגיה לבין עיצוב מצפן ערכי ומוסרי, מתוך הבנה שהבינה המלאכותית כאן להישאר – והשאלה היא כיצד נבחר להתמודד עמה.

״כי ישרים דרכי ה׳, צדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם״ – חכמינו זכרונם לברכה דרשו יסוד גדול מפסוק זה. הם הדגישו שלא כתוב בו כי צדיקים ילכו בדרכי ה׳ ופושעים ייכשלו כי הם לא הולכים בדרכי ה', כי אם את העיקרון שלעתים גם הפושעים הולכים בדרכי ה׳, אולם בצורה מעוותת, ולעתים דבר ה׳ עצמו עלול להיות מנוצל בצורה מכוערת ומשחיתה. הנביאים לדוגמה דיברו על כך פעמים רבות, כאשר הם עסקו בעבודת הקורבנות, אבל זו דוגמה אחת בלבד מני רבות. עיקרון זה יכול להיות מורחב מקל וחומר לתפישה הרבה יותר גדולה: אין דבר בעולם שאין לו שני פנים, ואין כלי או ערך בעולם שלא ניתן לפעול בו לשני כיוונים מנוגדים. כל דבר שבעולם עשוי להיות בסיס לצמיחה גדולה ולאפשרויות שנפתחו, והוא עצמו עלול להיות גם בסיס לכשלון עמוק.

הבינה המלאכותית היא חלק מעיקרון זה. יש בה פוטנציאל משמעותי ביותר. היא אינה מאגר מידע בלבד, ואינה מנוע חיפוש או תרגום ככלים הקודמים. זו מערכת לומדת, שיש בה כדי לחשוף אותנו למידע מנותח ולהכרעות ברמה הולכת וגוברת; לקצר את לוח הזמנים הנדרש להיקפים עצומים של תחומים; ליצור עולם וירטואלי שנראה כמו העולם ה"אמיתי", ומפעיל את הדמיון ואת הכישרון ומכונם; לשמש לנו כראי, בו מתאפשר לנו להתבונן על עצמנו ועל עולמנו, ועוד ועוד. כמשתמש בה, בתחומים מגוונים (בעיקר תורניים ואתיים), היא מעניקה לי אפשרות להתחיל מקומות הרבה יותר גבוהות של העיסוק, ולעשות הרבה מאוד מהפעולות הטכניות ומצבירת הנתונים, כמו גם להציע תובנות שהמערכת הסיקה מדיונים קודמים בנושאים השונים. עולם מפתיע נפרש לנגד עינינו.

ברם, כגובה ההר שניתן לטפס בעזרתה כך עוצמת ריסוק העצמות שהיא מחוללת בנפילה ממנה. יש בה כדי להטעות, בעיקר על ידי יצירת מציאות שלא הייתה ולא נבראה; המערכת הקרויה בינה מלאכותית למדה גם את החסרונות שלנו ואת החולשות, והיא מאמצת את חלקם (כגון המצאת מקורות שכלל לא קיימים); יש בה אפשרויות רבות להבאת חורבן, כתוצאה מהעובדה שלא רק שאנו לא שולטים עליה, אלא גם שבתחומים רבים אין אנו מסוגלים לעקוב אחר פעולותיה; אפשר לעשות בעזרתה מניפולציות אין ספור, ולפעול כדי להשתלט על תודעתם של בני אדם; האינטימיות והסודיות החשובים כל כך לאדם נפרצים בקלות על ידי שימוש בה; היא עלולה לרדד את המחשבה ואת היצירתיות, ולהשחית את כוחותינו; ואלה רק חלק מזערי מהנזקים הטמונים בה. כדרכם של דברים, אור וצל משמשים בערבוביה.

האם השימוש בה נתון לבחירתנו ? כנראה שלא, וזאת משתי סיבות. ראשית, היא מוטמעת במערכות רבות, שגם אם אנו סבורים שאנו נקיים ממנה – היא נוכחת שם, ולמעשה מוכנסת לכל סדק וחור שמאפשרים לה להיכנס בו. הניסיון להימנע ממגע עם הבינה המלאכותית כמוהו כניסיון לצאת לרחוב הממשי ולהימנע מלראות בני אדם אחרים והתנהגותם. גם אם נחפוץ לאסור על עצמנו או על מי שתחתנו את השימוש בה – הדבר הוא בלתי אפשרי. שנית, מניסיון החיים למדנו כי כל עוד מדובר בתוכן – כמו עבודה זרה – חובה לנהל מלחמת חורמה ולא להביא מאומה ממנה אל ביתנו. אולם כשמדובר בכלי – תהיה זו טעות גדולה להתנכר לה, ולא להשתמש בבשורה הגדולה שיש בה. היחס העקרוני שלנו לכלים, גם אם ההבחנה בין כלי ותוכן אינו חד במקרה דנן, צריך להיות שימוש בהם ומיצוי גרעין הטוב הנמצא בהם. כך אנו עושים ביחס לכל כלי, והבינה המלאכותית אינה חריגה. זו נראית דרכה של תורה, שאסרה מגע עם הרבה תכנים פסולים, אולם לא עם כלים.

לפיכך, אנו קרואים למהלך שונה לחלוטין, ואתמקד במערכת החינוך. מהלך זה נפתח בגישה העקרונית שלנו – לא פני אסון אנו מקדמים (אם כי יש הטוענים שאכן מדובר באסון נורא לאנושות), כי אם הופכים עז למתוק. לא זו בלבד שאנו משתמשים בפירותיה, ועל ידי כך פותחים את עצמנו ואת תלמידנו למרחבים גדולים בהרבה ממה שיכולנו לעשות עד כה, כי אם מנצלים גם את המאבק בסכנותיה למערכת חינוכית בפני עצמה. יש הנוהגים לבנות חומות גבוהות יותר מול מבול לשטפון, וזו אחת הדרכים האפשריות. יש הבוחרים לנצל את הזרם ואת הסכנות שבו כדי לפתח יכולות גדולות יותר לרתום אותם, ועל ידי כך בונים קומות גבוהות יותר בנפש האדם.

בשל עוצמתה ורוחב היריעה של הבינה המלאכותית לא ניתן לעשות זאת כבדרך אגב. זו צריכה להיות תוכנית חינוכית מסודרת. תוכנית זו יונקת מתפישת עולם שמכירה באופק המבורך שנפתח בפנינו, ובד בבד מודעת לתהומות שאנו עלולים ליפול בהן. מטרתה אינה רק התגוננות, אלא ניצול ההתמודדות עצמה כדי לכונן עושר רוחני, אנושי, מוסרי ואמוני חזקים יותר, בדיוק כפי שהדבר נעשה בעולם הפיזי, שהמאמץ עצמו מכונן שרירים חדשים. אלו ראשי פרקים חלקיים לתוכנית חינוכית מלאה, שיש בידה לכונן את אלה:

  1. ביסוס הכרה עמוקה שבכל דבר, אפילו בדרכי ה׳, יש אורות וצללים, וטוב להתחבר לאורות ולהתרחק מאוד מהצללים. כאמור לעיל, זו גישת יסוד לחיים, שמעצבת דמות אדם שאינו ממיין באופן מכאני ובלי מחשבה את הטוב ואת הרע, ומכניס למגרות חד ממדיות, כי אם מצוי בחשבון נפש מתמיד מול כל תופעה בעולמו.
  2. החובה להבין לעומק את המציאות העומדת בפנינו, ובנידון דדן מהי בינה מלאכותית, היכן אנו פוגשים אותה במערכת החינוך, יתרונותיה ואתגריה. זהו חלק מחינוך שמתנער מפופוליזם ומשטחיות, ומודע לצורך לבנות את תמונת המציאות העובדתית בדרך ראויה. החזון אי"ש כתב כך גם על פוסק ההלכה, שפעולתו הראשונה היא להכיר נאמנה את המציאות עליה התבקש לפסוק.
  3. עידוד תלמידים להשתמש בבינה המלאכותית באופן מושכל, מוסרי ומיטיב. זה חלק מהכנתם להתמודדות עם עולם ההווה, ובוודאי עולם העתיד. אנו מטמיעים בכך שתפקידנו כמחנכים אינו רק לבלום ולתת את הדעת לסכנות הגדולות, כי אם להפך: תפקידנו הוא להעצים את צלם א-לוהים שבנו, ולרדות בדגת הים ובעוף השמיים כסמל לכל האפשרויות הקיימות בעולם.
  4. מסילת ישרים – החובה המוטלת על האדם לפעול באופן מוסרי וטוב, מצד עצמה. זוהי מהותה של ההתנהגות האתית והמוסרית – אין אנו תוחמים את עצמנו לשאלה רק לשאלה מה אנו מסוגלים לעשות בעזרת הבינה המלאכותית, אלא גם מה ראוי לעשות ומה נכון לעשות. דווקא בשל העובדה שמנגנוני הפיקוח מוחלשים מאוד בתחום של הבינה המלאכותית, צומחת ועולה החובה לעשות את הישר והטוב מתוך הנעה פנימית.
  5. הערך העליון של שקיפות, הנלמד מ״והייתם נקיים מה׳ ומישראל״. ישנן הלכות רבות ומרתקות המלמדות על חובת השקיפות, כגון הזהירות של כהן גדול בעת שהוא תורם את תרומת הלשכה (משנה שקלים פ"ג מ"ב). המקורות השונים המלמדים על החובה הזו, וההכרעה האישית העמוקה שלא לעשות מעשה זמרי ולבקש שכר כפנחס, לא לגנוב את הדעת ולא לעצב מציאות של שקר.
  6. לימוד חלק מהמענה שיש לאתגרי הבינה המלאכותית הנמצא בקודים האתיים – מהו קוד אתי, כיצד בונים אותו, וכיצד מטמיעים אותו. זהו מפתח גדול לקודים אתיים אנושיים ויהודיים לכל תחומי החיים והמקצועות. כל זה לאור דברי רמב"ן הידועים על מצוות "ועשית הישר והטוב בעיני ה'".
  7. יצירת קוד אתי של שימוש בבינה מלאכותית במערכת החינוך, בעבודות ובחובות המוטלות וכדו׳. קודים אלה קיימים כבר בהשכלה הגבוהה, והם צריכים להיות מותאמים למערכת החינוך של בני הנוער. הקוד האתי ההופך להיות טבע שני של האדם הוא הליכה בדרכי ה' בצדק ובמשפט.
  8. פיתוח המיומנויות שנמצאות בקומה שמעל למה שהבינה המלאכותית מסוגלת לעשות. זהו האתגר הגדול מכולם והחשוב מכולם. הבינה המלאכותית מאפשרת לנו לדלג בקפיצת הדרך על אין ספור תהליכים ופעולות שאנו נאלצים לעשות בלעדיה, ולפנות את עצמנו. לתוך החלל הזה יכולות להיכנס מיומנויות חדשות גם בתחום הידע, וגם בתחום ההומניסטי והיצירתי, ושם נמצא הרבה מאוד.

לאחר שכתבתי את הדברים דלעיל ביקשתי מאחת מתוכנות הבינה המלאכותית את הבקשה הבא: ״תכין לי תוכנית לימודים שתכשיר את התלמידים להשתמש בך״. כמובן שהתשובה הייתה מהעולם הטכני, כשראשי פרקיה הכלליים היו: מבוא לתקשורת עם AI; טכניקות לשימוש יעיל; חשיבה ביקורתית ואתיקה; שימושים מעשיים; פרויקט מסכם; שיטות הערכה; וכדו׳. בכל ראש פרק כזה היה פירוט של תתי סעיפים.

התחומים האלה חשובים מאוד. ברם, הנושא הערכי והמוסרי תפש בה מקום מועט ביותר, וגם שם העיסוק היה בעיקר בתחומים של הימנעות משימוש לרעה, ולא המכלול המוסרי והתורני כולו.

אנו נמצאים בעיצומה של אפשרות לעלות קומה בכל מערכת התחומים, ומכוחה של ההתייחסות הראויה לצמוח למימוש מלא יותר  של היותו באני אדם המצווים על עשיית הטוב והישר. אשרינו.

מאמר זה פורסם לראשונה כחלק מפרויקט "בינה מלאכותית בעין יהודית" – סדרת מאמרים מטעם הפיקוח על רבני בתי הספר בחמ"ד –קישור למאמר

מאמרים נוספים בנושא

סרטונים

פרשת "בהעלותך": ציווי התורה להימנע מלשון הרע

סרטונים

פרשת נשא: יש לנו תפקיד בעולם – השאלה היא רק אם כבר גילינו אותו

מאמרים

בקש שלום ורדפהו

מאמרים

כפה עליהם AI כגיגית

סרטונים

ביחד ננצח! לא רק סיסמה אלא האסטרטגיה היחידה להצלחה

מאמרים

קיימות? היהדות התחילה עם זה מזמן

עוד בצהר לאתיקה

כמיהה לבת נוספת: האם מותר לפנות להליך PGD מסיבה רגשית?

בין הכרח מבצעי לרגישות מוסרית: מותר להשתמש בציוד מבתים פלסטיניים נטושים?

האם ניתן להפקיד בידי בינה מלאכותית את פסיקת ההלכה?

מה יש לעשות בכספי תרומות שגויסו לחייל חולה לאחר פטירתו?

על מי האחריות? שימוש בדמות של נפטר באישור יורשיו

לדבר בשם אדם שנפטר: האם זה אתי או מניפולטיבי?

כבוד המת בעידן הדיגיטלי: האם מותר לשחזר אדם שאיננו?

האם מותר לעזוב את הארץ זמנית לצורך פרנסה ושלום בית?