“…כיוצא בדבר אתה אומר, (במדבר כא) עשה לך שרף ושים אתו על נס, והיה כל הנשוך וראה אתו וחי. וכי נחש ממית, או נחש מחיה?! אלא, בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהן שבשמים, היו מתרפאים, ואם לאו, היו נמוקים” (משנה ראש השנה).

מה מקומה של משנה זו בחיינו אנו ? נראה שנכון יהיה לומר שעם השלילה שיש בה – העולם האמוני והדתי כולו מזדהה. הדבר נכון לגבי קריאת התורה, והדרך שבה אנו מפרשים את פרשת נחש הנחושת. מאז שכיתת חזקיהו את נחש הנחושת – איני יודע אם יש עוד אדם אחד בעולם הסובר כי ההבטה על הנחש עצמו היא שהייתה מרפאת את בני האדם בעבר, וקל וחומר איני מכיר תפישה רוחנית שטוענת כך היום, ומבשרת כי יש חפץ מסוים שעצם ההבטה בו היא הרפואה. אמנם, אנו מוצאים שימוש בקמיעות שונות במצבים קשים, וכן ‘סגולות’ מגוונות שמוצעות כדרך לרפואה, ולא ניתן להכחיש את קיומן, אבל דומה כי גם המשתמשים בהן סוברים כי זהו צינור בו ריבונו של עולם הוא המרפא, ולא מייחסים כוח רפואי לעצמים אחרים.

ברם, המשנה הזו אינה מסתפקת בשלילה פרשנית, שמטהרת את עולם האמונה ומזקקת אותו, אלא גם מפנה להיבט החיובי, וקובעת כי בזמן שישראל השתמשו בנחש הנחושת ככלי התעוררות להסתכל כלפי מעלה, ולשעבד את ליבם לאביהם שבשמיים – היו מתרפאים. מה עומק הנוכחות של ראיה זו בעולמנו הרוחני ? שאלה זו עולה ביתר שאת במציאות המעורפלת של מגיפת הקורונה. בד בבד עם ההקפדה החיונית על ההרחקה החברתית, מסכות, היגיינה אישית וכדו’ (וזו הזדמנות נוספת להיות שותף עם הקוראים לעצמנו להקפיד עוד ועוד על כך) – עד כמה אנו רואים גם את ההתכווננות כלפי מעלה ככלי להתמודד עם המגיפה.

יודגש כי מדובר בתנועה נפשית של תיקון, ולא בקביעה ובאמירה, שבדרך כלל היא מניפולטיבית, כי יש ביד מישהו לדעת בשל מה באה עלינו הרעה הזו. אין בנו נביא, ואין אתנו מי שקיבל את השליחות מריבונו של עולם להודיע מהי הסיבה הרוחנית הטמונה בקורונה. צריך להיזהר מאוד מכל המנצל את המגיפה הזו כדי לגייס את הציבור למה שהוא מאמין בו. לכן, התנועה הזו היא אינטימית ופנימית, והיא אינה שואלת “למה באה הקורונה”, אלא “מה היא יכולה לחולל בתוכי גם במובן הרוחני והדתי, ובשעבוד הלב האישי של כל אדם מול ריבונו של עולם. היא יכולה לחולל תיקון בקיום מצוות, ובהתקרבות אל הקודש; היא יכולה לחולל תיקון בצדק החברתי ובעשיית חסד. כל אחד לפי דרכו. היא יכולה להעצים דברים שחשבנו קודם; היא יכולה לחולל מהפכה פנימית בתוכנו, לצאת מהקופסה, ולעבוד את הקב”ה בצורה אחרת. ובלבד – שלא נתעלם מהקריאה שיש באירועים הסובבים אותנו.

לקריאה נוספת:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.