חשיבותו של הריצוי – מבט אתי לפרשת "וישלח"

תקציר

מה מחוייב פוגע לעשות, מלבד תיקון הפגיעה? מה הגבול בין ריצוי להתרפסות? והאם חייבים לרצות, גם כאשר הפגיעה היתה בצדק?

בסופו של דבר, יעקב אבינו פועל כדי לרצות את עשו על לקיחת הברכות. סוגיית לקיחת הברכות מעשו היא סוגיה מאוד סבוכה – כמו שכבר הזכרנו בפרשה שלפני שבועיים.
מהפרשה שלנו אנחנו למדים, שיעקב אבינו פועל כדי לרצות את עשו. מוטל על אדם שפגע באדם אחר, אפילו אם היתה בפגיעה מידה של צדק – לרצות את הנפגע.
הגבול בין ריצוי להתרפסות הוא גבול דק, שגם אותו אנחנו צריכים ללמוד וללבן. בוודאי במקומות שבהם לא נהגנו כשורה, במקומות שבהם פגענו באחר – לא מספיק רק לתקן את המעוות ו"לפתוח דף חדש". יש גם חובת ריצוי של הפוגע את הנפגע. גם כאשר אדם ריצה את כל עונשו – הוא צריך לבקש את המחילה מהנפגע.

בפרשה שלנו העניין מורכב יותר, כי יתכן ויעקב צדק, יתכן והוא פגע בצדק. אבל בכל זאת, אנחנו לומדים שבמקום שאדם פגע, מלבד החובה עליו לתקן את הנזק – מתחייב האדם לרצות את הנפגע.

לסרטוני 'אתיקה בפרשה' נוספים לחצו כאן

בחזרה לדף הבית

תגיות: וישלח

מאמרים נוספים בנושא

הרב יובל שרלו

סרטונים

פרשת יהודה ותמר – מכישלון לגדולה: הודאה בטעות כדרך לצמיחה

הרב יובל שרלו

סרטונים

פרשת וישלח: מעשה דינה – זעקה על כבוד האדם וחובת החברה להגן על הנפגע

מאמרים

חשיבותו של הריצוי – מבט אתי לפרשת "וישלח"

מאמרים

להגיב על אלימות באלימות? מבט אתי לפרשת "וישלח"

עוד בצהר לאתיקה

האם מוסרי לקצר את השירות הצבאי בגלל לימוד תורה? שאלת המשך

האם מוסרי לקצר את השירות הצבאי בגלל לימוד תורה?

האם בשבת מותר לטלטל את הטלפון כדי להתעדכן בהתראות פיקוד העורף?

האם מוסרי לסכן חיילים – כדי להציל אזרחים פלסטינים?

מי אחראי לנזק מהצפה במחסן שבבעלותי? ועד הבית או בעל הדירה שמחזיק 2 דירות בבניין?

האם מחובתי ההלכתית לתת חלק בירושה לבתו של בעלי המנוח – גם אם החוק פוטר אותי?

האם מותר להעביר אחריות מוסרית לבינה מלאכותית בקבלת החלטות על חיי אדם?

כמיהה לבת נוספת: האם מותר לפנות להליך PGD מסיבה רגשית?