חשיבותו של הריצוי – מבט אתי לפרשת "וישלח"

תקציר

מה מחוייב פוגע לעשות, מלבד תיקון הפגיעה? מה הגבול בין ריצוי להתרפסות? והאם חייבים לרצות, גם כאשר הפגיעה היתה בצדק?

בסופו של דבר, יעקב אבינו פועל כדי לרצות את עשו על לקיחת הברכות. סוגיית לקיחת הברכות מעשו היא סוגיה מאוד סבוכה – כמו שכבר הזכרנו בפרשה שלפני שבועיים.
מהפרשה שלנו אנחנו למדים, שיעקב אבינו פועל כדי לרצות את עשו. מוטל על אדם שפגע באדם אחר, אפילו אם היתה בפגיעה מידה של צדק – לרצות את הנפגע.
הגבול בין ריצוי להתרפסות הוא גבול דק, שגם אותו אנחנו צריכים ללמוד וללבן. בוודאי במקומות שבהם לא נהגנו כשורה, במקומות שבהם פגענו באחר – לא מספיק רק לתקן את המעוות ו"לפתוח דף חדש". יש גם חובת ריצוי של הפוגע את הנפגע. גם כאשר אדם ריצה את כל עונשו – הוא צריך לבקש את המחילה מהנפגע.

בפרשה שלנו העניין מורכב יותר, כי יתכן ויעקב צדק, יתכן והוא פגע בצדק. אבל בכל זאת, אנחנו לומדים שבמקום שאדם פגע, מלבד החובה עליו לתקן את הנזק – מתחייב האדם לרצות את הנפגע.

לסרטוני 'אתיקה בפרשה' נוספים לחצו כאן

בחזרה לדף הבית

תגיות: וישלח

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

חשיבותו של הריצוי – מבט אתי לפרשת "וישלח"

מאמרים

להגיב על אלימות באלימות? מבט אתי לפרשת "וישלח"

עוד בצהר לאתיקה

לב בחול

מאמרים

לחשוף או להסתיר? האתיקה של עולם השידוכים

מאמרים

להחזיר אותם עכשיו

מאמרים

לא תעשו עוול במשפט

מאמרים

כשדבר ה' סותר את המוסר הפנימי

כפות ידיים של ילד אוחזות בשתיל

מאמרים

לא עבודה זרה: איכות הסביבה צריכה להיות חלק מהעולם האמוני היהודי

מאמרים

כלכלה אנושית: דווקא בשעת משבר חובה לבחון שיקולים אנושיים ומוסריים

מאמרים

השד ברח מהבקבוק: האדרת העמדות הקיצוניות עלולה לקרוע אותנו

אדם מפנה אצבע מאשימה

מאמרים

איך ניגשים להאשמות כלפי הרב טאו?