חשיבותו של הריצוי – מבט אתי לפרשת "וישלח"

תקציר

מה מחוייב פוגע לעשות, מלבד תיקון הפגיעה? מה הגבול בין ריצוי להתרפסות? והאם חייבים לרצות, גם כאשר הפגיעה היתה בצדק?

בסופו של דבר, יעקב אבינו פועל כדי לרצות את עשו על לקיחת הברכות. סוגיית לקיחת הברכות מעשו היא סוגיה מאוד סבוכה – כמו שכבר הזכרנו בפרשה שלפני שבועיים.
מהפרשה שלנו אנחנו למדים, שיעקב אבינו פועל כדי לרצות את עשו. מוטל על אדם שפגע באדם אחר, אפילו אם היתה בפגיעה מידה של צדק – לרצות את הנפגע.
הגבול בין ריצוי להתרפסות הוא גבול דק, שגם אותו אנחנו צריכים ללמוד וללבן. בוודאי במקומות שבהם לא נהגנו כשורה, במקומות שבהם פגענו באחר – לא מספיק רק לתקן את המעוות ו"לפתוח דף חדש". יש גם חובת ריצוי של הפוגע את הנפגע. גם כאשר אדם ריצה את כל עונשו – הוא צריך לבקש את המחילה מהנפגע.

בפרשה שלנו העניין מורכב יותר, כי יתכן ויעקב צדק, יתכן והוא פגע בצדק. אבל בכל זאת, אנחנו לומדים שבמקום שאדם פגע, מלבד החובה עליו לתקן את הנזק – מתחייב האדם לרצות את הנפגע.

לסרטוני 'אתיקה בפרשה' נוספים לחצו כאן

בחזרה לדף הבית

תגיות: וישלח

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

להגיב על אלימות באלימות? מבט אתי לפרשת "וישלח"

הרב יובל שרלו

סרטונים

פרשת יהודה ותמר – מכישלון לגדולה: הודאה בטעות כדרך לצמיחה

מאמרים

חשיבותו של הריצוי – מבט אתי לפרשת "וישלח"

הרב יובל שרלו

סרטונים

פרשת וישלח: מעשה דינה – זעקה על כבוד האדם וחובת החברה להגן על הנפגע

עוד בצהר לאתיקה

אתיקה רפואית: האם מותר לערוך גנים כדי למנוע מחלות?

אתיקה במקום העבודה: האם לדווח לצרכנים על שימוש בחומרים משמרים אסורים כדי להאריך את חיי המדף של המוצרים?

ציוד צבאי שנמצא ללא בעלים: האם ניתן להשתמש בו במילואים?

איש מקצוע שמקבל עמלות מספקים, מחוייב לספר זאת ללקוחותיו?

הפרעת קשב במשפחה: איזון בין צרכי הילד וכבוד ההורה

שירות המדינה כחובה הלכתית

האם מלחמת "חרבות ברזל" הינה מלחמת מצווה?

התנהלות כספית בעסק משפחתי: מה מותר ומה אסור?