מכות מצרים בפרשת וארא, הן אמירה אתית מעניינת. יש דין ויש דין.
לפעמים, נראה שהדבר הנכון ביותר והמוסרי ביותר לעשות, הוא למחול. לוותר, להחליק, להתנהג לפנים משורת הדין. אבל באתיקה יש גם מושג כזה, שנקרא "דין". המשמעות של אתיקה של דין היא, שכאשר מישהו עושה מעשה של עוול – הוא נידון על מעשיו ומקבל את הגמול הראוי לו.
האדם נידון ונענש, כדי לחלץ ממנו את ההכרה שהוא לא בסדר, וכדי לחלץ ממנו את הפוגע ולתקן את המעוות.
לא פחות מערכי המוסר, החמלה, החסד – יש מושג יסודי שנקרא "צדק". כאשר משהו לא ראוי נעשה, צריך לתקן אותו. כאשר מישהו נוהג לא נכון – צריך להעניש אותו. מי שהתעלל בעם ישראל, והפך אותו לעם של עבדים – הוא זה שיענש, ועל קרחו ישחרר את האומה.
ראשיתה של האתיקה היא בצדק. אסור לה שתישאר שם – אבל צדק הוא אחת התנועות המרכזיות בהנהגה ובאתיקה.
