בעקבות התפשטות השימוש בכלי בינה מלאכותית בתחומי החיים השונים, מפרסם מרכז ‘צהר לאתיקה’ נייר עמדה מקיף העוסק בשאלת השימוש ב-AI לפסיקת הלכה. הנייר, שנכתב על ידי צוות המרכז בראשות הרב יובל שרלו, מבהיר כי למרות יתרונותיה של הטכנולוגיה בעיבוד מידע ובהנגשת מקורות תורניים, פסיקת הלכה מחייבת שיקול דעת אנושי, אחריות מוסרית והקשר אישי – מרכיבים שאינם ניתנים להחלפה על ידי מכונה.
לדברי הרב יובל שרלו, ראש תחום אתיקה בצהר: "בינה מלאכותית מסוגלת לנסח תשובות מלומדות ואף לצטט מקורות הלכתיים- אך היא אינה נושאת באחריות, אינה חשה יראת הוראה ואינה חלק מהמרקם האנושי של פסיקת הלכה. הפסיקה היא מעשה מוסרי ותורני של אדם מול אדם, ולא של אלגוריתם".
הרב שרלו מוסיף כי הסכנה העיקרית טמונה ביצירת מצג שווא: "כשמערכת טכנולוגית עונה בסגנון סמכותי, עלול המשתמש לחשוב שמדובר בפסק הלכה מוסמך – זהו חשש חמור של גניבת דעת. כל תשובה הניתנת על ידי בינה מלאכותית חייבת לכלול גילוי נאות ברור שמדובר במערכת טכנולוגית, לא בפוסק הלכה".
ב"צהר לאתיקה" מבהירים כי אין מניעה עקרונית להיעזר בבינה מלאכותית ככלי עזר ללימוד, חיפוש מקורות וניתוח מידע, אך יש להבחין הבחנה חדה בין עיון וחקירה לבין פסיקה הלכתית מחייבת. “עלינו לנצל את הטכנולוגיה לקידום לימוד התורה – לא להפקדת ההכרעה ההלכתית בידי מכונה", מסכם הרב שרלו.
בנייר העמדה נכתב כי יש לפעול להסדרה ברורה מבחינה אתית, הלכתית, משפטית וציבורית, ולחייב גופים המפעילים מערכות בינה מלאכותית לעמוד בסטנדרטים מחמירים של גילוי נאות ומניעת הטעיה.
מאמר זה פורסם לראשונה ב"ישראל היום" – קישור.
