השתלת רחם זה לא הלכתי ולא מוסרי

Ynet , 10.7.19

תקציר

"שני עקרונות מופרים בפרוצדורה זו: העיקרון ההלכתי המחייב התייחסות לממדי פיקוח נפש, והעיקרון הרפואי האתי הקובע כי היסוד הראשון הוא לא לגרום נזק": הרב יובל שרלו, על ההמלצה להתיר השתלת רחם.

זוגות שאין להם ילדים נמצאים במצוקה איומה. כבר התורה מצטטת את זעקת רחל אמנו, "הבה לי בנים – ואם אין מתה אנוכי", כדי להציף את הכאב הגדול. זהו אחד הכוחות העמוקים ביותר בעולמו הפנימי של האדם, ומתוך כך גם הוא חלק משיח הצרכים הבסיסיים.

צריך לעשות אפוא הרבה מאוד כדי לאפשר לזוגות להיות הורים. ואכן, מדינת ישראל מובילה בעולם בתחום זה, בין במישור הרפואי והמדעי, ובין בהכרעות הכלכליות, כגון מימון מלא של טיפולי IFV עד ללידת שני ילדים. גם ההלכה תומכת מאוד באפשרויות רחבות כדי לאפשר לזוגות לממש את חלומם.

אולם כמו לכל עיקרון יש לכך גם גבולות. אין תחום אחד בעולם שמשוחרר מלהציב את הנימוקים הבולמים את ההליכה "עד הסוף". נימוקים אלה אינם רק רפואיים, אלא ובעיקר נימוקים ערכיים. לאמור: תפקיד הרפואה בדילמות הללו הוא להציב את מה שהיא מסוגלת לעשות – את הנתונים, את האפשרויות, את המשמעויות הרפואיות, את רמת הסיכון ואת המחירים האחרים. אולם ההכרעה האם לממש את כל האפשרויות נמצאת בתחום הערכים. גם סוגיית תרומת רחם מחיים היא סוגיה אתית, אנושית, משפטית והלכתית.

השבוע פורסם לראשונה כי ועדת מומחים ממלכתית תוכל להתיר לנשים לעבור הליך רפואי מורכב של השתלות רחם כאן בארץ. האם נכון מבחינה אתית ומבחינה הלכתית להיכנס לעולם תרומת הרחם? גם ההלכה וגם האתיקה הכללית צריכות לענות בשלילה. שכן מול הרצון האנושי כל כך, עומדים שיקולים כבדי משקל.

בראש ובראשונה, מדובר בפעולה רפואית מסוכנת מאוד (גם בשל כלי הדם הרבים הקשורים בכך) הן לתורמת הרחם והן למקבלת. לפיכך, שני עקרונות מופרים בפרוצדורה זו: העיקרון ההלכתי המחייב התייחסות לממדי פיקוח נפש, והעיקרון הרפואי האתי הקובע כי היסוד הראשון של האתיקה הרפואית הוא לא לגרום נזק.

לא זו בלבד, אלא שקיימת החובה לשקול את המשמעויות המערכתיות של ניתוח זה, וגם זה לאור שיקולים אתיים. מדובר בפעולה ארוכה מאוד, התובעת משאבים יקרים על חשבון ניצולם לצרכים חיוניים לא פחות. אישורה גורם לכך שעניינים רפואיים חיוניים להצלת חיים של רבים אחרים יידחו מפניה. מבחינה אתית, הדבר אינו הוגן, ומבחינה הלכתית – הוא לא בגדר המימוש של האחריות הגדולה שיש למערכת לדאוג לבריאות הציבורית הכוללת.

אישור השימוש בטכנולוגיה זו הוא, אפוא, הכרעה ערכית שגויה גם במישור האתי וגם במישור ההלכתי – על אף הפיתוי הגדול להיטיב עם הנזקקים לו, ועל אף השאיפות ההתפתחותיות של הרופאים. הדבר איננו פוטר את המערכת כולה למצוא עוד ועוד דרכים כדי להיטיב עם זוגות המבקשים להביא ילדים לעולם.

לקריאה נוספת:

מאמרים נוספים בנושא

קופסא של כדורים שנשפכים על הרצפה

סל הבריאות: מה עם תרופות לאיכות חיים?

מאמרים

הפחד לגיטימי: אל תכעסו על מתנגדי פתיחת הלימודים

גבר דומע עם הפנים למצלמה

מאמרים

זעקת הנכים: עדיף לתת למי שלא צריך, מאשר לפספס את מי שצריך

האם יש גבול למאמצים להביא תרופה למחלות כולן?

מאמרים

אשפוז בכפייה של נפגעי נפש

הסכמה מדעת (3) – תרומת היהדות להגדרת 'מדעת'

מאמרים

גם בסוף הדרך ההלכה לצידכם

מאמרים

טיפול באדם ההולך למות

עוד בצהר לאתיקה

מאמרים

אישה חייבת לגלות לבעלה את זהות האב

מאמרים

להפוך את מדורות ל״ג בעומר להזדמנות

מאמרים

הרב שרלו על טקסי יום הזכרון: "הממלכה חייבת לשלוח את נציגיה"

מאמרים

"באבוד רשעים רינה" או "בנפול אויבך אל תשמח"?

מאמרים

על ההבדל בין היסטוריה לזיכרון

מאמרים

איך חוגגים השנה את יום העצמאות?

מאמרים

הדרך הנכונה לחגוג את יום העצמאות השנה – הרב יובל שרלו בראיון ליומן הבוקר של גל"צ

מאמרים

הדרך הנכונה לחגוג את יום העצמאות השנה – הרב יובל שרלו בראיון ליומן הערב של גל"צ