הרב שרלו: "אין חובה לכבד הורה מתעלל"

תקציר

בכל יום נחשפים באמצעי התקשורת מקרים מזעזעים של אלימות קשה מצד הורים כלפי ילדיהם. אל הרב שרלו פנתה אישה צעירה, חילונית, בת לאב מכה והיא שואלת: מה הגבול לקיום הצו הקטגורי של כיבוד הורים? פורסם לראשונה ב31.3.2008 במעריב

ריבוי מקרי האלימות של הורים כלפי ילדיהם בתקופה האחרונה מכמיר לב ומעורר דאגה כנה. הצו היהודי לכבד את ההורים בכל מצב הופך קשה ליישום בסביבת מצוקה.

אל הרב שרלו הגיעה פנייה מאישה חילונית, שאמה ואחיה סובלים מנחת זרועו הקשה של אביהם והיא חסרת אונים: "הוריי נשואים כ-25 שנה ועד לא מזמן כמעט התגרשו. אבי הוא אדם קשה מאוד. עד לפני כמה חודשים, הוא היה אדם אלים מילולית כלפי אימי וגם כלפינו. בילדות גם סבלנו מאלימות פיזית ומהשפלות תמידיות.

היום הוא משתדל לא לקלל ולעשות מה שאמי אומרת, אבל עדיין עצבני מתנהג כלפינו בנוקשות ומדי פעם נפלטות לו כמה מילים בוטות. אמא היא אישה מקסימה, תומכת ורוצה רק בטובתנו למרות שלא תמיד הולך לה בגללו. אני אישה נשואה יש לי את הפינה שלי, אינני מסוגלת לבוא אליהם. ורק בגלל הרצון שלי ושל ילדיי לראות את אמא ( וסבתא…) ולהיפך אני בכל זאת מגיעה וסובלת ממנו כל פעם מחדש.

הוא רודה בנו. משליט אימה סדר ומשמעת בבית, בצורה בוטה ומזלזלת ולא יכול לסבול אנשים בביתו. כשאני שם אני הופכת לאדם עצבני ומתוח והכל מקרין כלפי בעלי והילדים. אבי חושב שאני בתור הבת שלו חייבת לעשות הכל בבית ושוכח שיש לי גם חיים אחרים.

אינני יודעת מה לעשות. אמי חסרת אונים מולו ואין מה לדבר איתו. אינני רוצה לבוא אליהם, וכבר אמרתי להם את זה כמה פעמים ולא עמדתי בזה. האם זה בסדר? מאוד חשוב לי לרצות אותם ולעשות להם טוב. אינני גורמת לה צער בזה שאפסיק לבוא לביקורים ? ואולי אני צריכה להתעלם מאבי ולכבד את רצונותיה של אמי?"

"שלך קודם לכל אדם"

ומשיב לה הרב יובל שרלו: " כואב יחד אתך לקרוא את הדברים שכתבת. לצערנו, זו מציאות שכיחה מאוד, וכלל אינה פשוטה. בכלל, כשעוסקים בענייני משפחה צריך לנווט בזהירות ובעדינות כדי שלא לפגוע באחרים מחד גיסא, וכדי שלא לאבד את עצמך מאידך גיסא.

אחת היסודות ההלכתיים הראשוניים הוא "שלך קודם לשל כל אדם". זה נשמע מאוד אגואיסטי, אולם בעומק זו הדרך המהותית ביותר להפוך את האדם דווקא לפתוח לאחרים ולגומל חסדים. קודם כל יש להעניק לו את זהותו שלו ואת עצמיותו שלו.

לפיכך, אין את חייבת לעבור תהליך של השפלה וייסורים, גם כאשר מדובר בכיבוד אב ואם, ואם המצב שלך אינו מאפשר את קיום העיקרון הכל כך חשוב – אין את חייבת בו, ואת רשאית להיות בביתך.

ברם, בשלהעובדה שאמך סובלת שלא כדין, רצונך שלך להיות קשורה בה ורצונם של ילדייך – צריך לנסות ולמצוא את הדרך לעשות זאת.

ניתן לעשות זאת בצורות שונות: למן שיחה מקדימה עם אביך והתניה על כללי הביקור שלך, ועד הליכה לכיוון ההפוך והזמנת אמך יותר ויותר להיות אתך ובביתך שלך, כשאת אינך חשופה למה שאת צריכה לעבור בבית הורייך.

 למעלה מכך, אם את חשה שמידי פעם את מסוגלת לעבור את החוויה הקשה ולו לעשות זאת למען אמך – זה יהיה נכון לעשות. פעמים רבות, דווקא בשל העובדה שיש לך חוט שידרה ותמיכה בעיקרון ש"שלך קודם לשל כל אדם", את תקבלי כוח לעמוד על שלך, ועל מה שהוא עצמיותך ורצונך ואופייך. בדרך העדינה הזו תלכי, ואני חושב שזה יהיה הדבר הנכון ביותר לעשותו." 

לקריאה נוספת:

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

החלטות בסוף החיים וערכים יהודיים

זוג הולך ביער

מאמרים

דמנציה מתפתחת – איך מדברים על זה?

מאמרים

ממתי נכון לראות באדם עם דמנציה כמי שיש לקבל הכרעות עליו – בלעדיו?

מאמרים

הקרב (שהוכרע) על חייה של אלטע: היהדות רואה בזה רצח

מאמרים

הטיפול הפליאטיבי בעולמה של היהדות

מאמרים

הלכות הנוטה למות

מאמרים

עמדת ההלכה במצבי חולי מורכבים

מאמרים

מלך ממית ומחיה

עוד בצהר לאתיקה

קשר קרוב או תלותי? איך לזהות כשקשר הופך ללא בריא?

כיצד לנהוג עם בדיקת חמץ, ביטול חמץ ושריפה חמץ במידה וטסים לחו"ל לפני פסח?

בעבודה שלי אוכלים חמץ בפסח—האם אני צריך לבקש מהם להפסיק?!

חזרה לתפקוד ציבורי לאחר פגיעה מינית: זכויות, תנאים ומי אחראי להערכת המסוכנות?

האם יש כפרה לאדם שפגע מינית בתוך הקהילה?

הצורך בקבורה מול שמירה על הסביבה: כיצד להתמודד עם כריתת עצים בבית קברות יהודי?

האם ניתן להסתמך על בינה מלאכותית לשאלות הלכתיות ואתיות?

איך להתמודד עם חילוקי דעות עם ההורים בנושא חינוך הילדים לפי ההלכה?