רגע לפני שבת זכור בה אנחנו מצווים לזכור את אשר עשה לנו עמלק, צפה ועולה, אולי כמדי שנה, שאלת המוסריות שבדרישה להשמדתו של עם שלם. על כך שוחחנו עם הרב יובל שרלו, ראש ישיבת אורות שאול וראש תחום האתיקה בארגון רבני צוהר.
את דבריו פותח הרב שרלו ותזכורת לפיה התורה מציגה "התייחסויות שונות ומגוונות לעמים שונים שעשו לנו דברים נוראיים. מצוות מחיית עמלק היא לא היחידה שעל הפרק. יש התייחסות מיוחדת למצרים 'לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו', כלומר שלמרות שהם השליכו את הבנים ליאור, אנחנו מצווים שלא לתעב אותם ומותר להינשא להם אחרי דור שלישי. לעומת זאת יש יחס אחר לעמוני ומואבי והוא חמור יותר בגלל מה שעשו לנו בדרך. יש יחס אחר לאדומי ויחסים אחרים לעמים אחרים שנלחמו בנו ועליהם אין מצווה להשמידם כי לגיטימי להילחם".
העולה מהדברים הוא שמדובר במערכת שלמה ומורכבת של יחסים ואין ציווי להשמיד את כל מי שנלחם נגדנו. הרב מזכיר שאלות שעלו לאורך השנים לגבי אומות כמו הגרמנים של אחרי השואה והספרדים שאחרי גירוש ספרד. "צריך להבין שאנחנו במערכת שלמה מורכבת ועשירה של יחסים לאומות אחרות".
על רקע כל זאת, מציין הרב שרלו בהתייחס לציווי מחיית עמלק כי מצווה זו "נדמית ונראית כמצווה ייחודית גם בתוך התורה עצמה, ולא רק בשאלות מוסריות שלנו. בשנה וחצי שחלפו אנחנו רואים שיש מצבים שבהם לא מדובר במלחמה על אינטרסים או בפחדים שעם ישראל רב ועצום ממנו וכו', אלא מדובר בתרבות שמגדלת מהרגע הראשון של החיים חינוך להיות שבטים נודדים שכל מעשיהם הוא רצח של אנשים נחשלים ללא מדינה וישות של עצמם אלא רק הרס אבדן והרג. על רקע זה אנחנו מוצאים את מצוות מחיית עמלק. אני לא מוצא בעיקרון הזה משהו מוסרי. להיפך, להותיר מציאות כזו של הרג והשחתה זה הדבר המסוכן".
עם זאת שב ומדגיש הרב כי העולה מהיחסים המשתנים של התורה לעמים השונים, הוא שלא כל מי שנלחם בנו הוא עמלק, גם אם נעשו בנו דברים קשים מנשוא. "גם בתוך התורה עצמה היחס לעמלק הוא חריג ביותר וצריך להיות משהו שהוא חריג ביותר כדי שזו תהיה העמדה כלפיו".
לשאלתנו אם במציאות הקשה והמיוחדת הזו של עמלק, ניתן לקבל כמוסרי ציווי של הרג העם כולו, כולל התינוקות שבו, משיב הרב ואומר: "זה אכן קשה וזה קשה גם לי. אני לא יודע לפענח עד הסוף. אני מעריך שעמדת התורה נובעת מכך שלא אנחנו קובעים את היחס לתינוקות, אלא עמלק קבע את היחס לתינוקות. אומה שמגדלת את התינוקות שלו רק להרג חורבן ואבדן ואין לה פוטנציאל לשינוי תפיסת עולמה והנהגותיה כי זו התרבות שלה, ובפועל היא מזנבת נחשלים, כלומר מביאה להרג ואבדן של תינוקות וכו', מה האופציה האחרת? מה הדבר הנכון לעשות להם על פי השואלים את השאלה הזו?
על בסיס דבריו אלה של הרב אודות התרבות העמלקית שלא יכולה להשתנות, שאלנו את הרב מה תהיה ההכרעה במציאות העכשווית שבה תרבויות יוצרות ממשקים בינן לבין עצמן והן מושפעות זו מזו, כך שכיום, בניגוד לתקופת המקרא, יש סיכוי לשינוי תרבותי עתידי.
הרב משיב ומדגיש כי משום כך "אנחנו צריכים להיזהר מהגדרת כל אחד כעמלק גם בגלל התרבות". עוד הוא מזכיר כי "השימוש בהרג היה אופייני גם לשימושי פנים. כך היו מחליפים שלטון, על ידי הריגת כל השלטון הקודם, לא רק המלך וילדיו וכל השלטון והפקידות שסביבו. לא לשם אנחנו רוצים לחזור. התקדמנו ואנחנו מכריעים בקלפי. אין ספק שאנחנו לא יכולים להעתיק את המציאות של ימי המקרא לימינו, שהרי אם כך נעשה אנחנו עלולים לפתור כך חלילה בעיות פנים".
"אנחנו מכירים בכך שהעולם מתקדם, שיש בו דברים טובים לצד הבעיות הקשות שקיימות ואנחנו לא שוכחים אותן. אנחנו לא יכולים לעשות את ההעתקה הזו", אומר הרב ומזכיר את דברי הרב קוק ולפיהן לא מקרי הוא שאין אנחנו יודעים כיום ברמה הטכנית מיהו עמלק.
על אותן אומות שעוללו לנו רע רב כל כך באכזריות גדולה כל כך ויש מי שכבר תייג אותן כעמלק של דורנו, אומר הרב שרלו כי אין לשכוח ש"הם מתועבים ברמה מפלצתית, הם פעלו נגד צלם אלוהים שבהם. אין מילה טובה אחת שניתן לומר. אנחנו צריכים לזכור זאת ולהילחם נגדם ולא לאפשר להם לעשות את ההרס הזה בנו אוט בעולם, אבל מכאן ועד ההגדרה שלהם כעמלק שנכון להשמיד אותו השמדה מוחלטת המרחק גדול, כי אנחנו צריכים לשמור גם על עצמנו גם אם להם זה אולי מגיע".
עוד ביקשנו את התייחסותו של הרב שרלו לעמדה לפיה יתכנו בציוויי התורה גם ציוויים שנראים לנו כבלתי מוסריים ברמה האנושית, אך חובתנו היא להכפיף את המוסר האנושי לצו האלוהי שהוא עליון יותר.
הרב שרלו משיב ואומר כי הוא מסכים עם ההגדרה אך לא בהכרח עם היישום שלה, ומבהיר: "אנחנו כפופים לריבונו של עולם לפני כל כפיפות אחרת, אלא שהקב"ה בעצמו לימד אותנו שהוא עצמו כופף את עצמו למוסר. למשל, הפעמים שבהם גיבורי המקרא עומדים מולו וטוענים טעות מוסריות כמו טענותיו של אברהם אבינו, הקב"ה לא אומר שזה הציווי שלי ולכן זה מה שיהיה, אלא הוא נענה לטיעונים האלה ובכך הוא מלמד אותנו בתורתו שלו שאנחנו צריכים להיות מוסריים. מדובר בנקודה מאוד מרכזית. הכפיפות שלנו לקב"ה היא גם בכך שהוא עצמו אמר בתורתו שהוא נוהג במוסריות והדבר מחייב אותנו לדבקה בו ולעשות הישר בעיני ה'".
