בדיון על המקורות היהודיים בשאלות השמירה על הבריאה, הסביבה והאקלים בהנחיית עיתונאית "הארץ" נטע אחיטוב, פתחה עינט קרמר, יו"ר טבע עברי וחברת מועצת האקלים הישראלית של בית הנשיא בדבריה על החיבור הדרוש בין האהבה לעולם והאהבה למורשת. "העיסוק שלי ביהדות וסביבה התחיל בבני עקיבא, אהבתי לטייל ולא זרקתי דברים על הסביבה וחשבתי שאני סביבתית. כשהייתי בלימודים לתואר הראשון ופעלתי ב'מגמה ירוקה', יצאנו לפעולת 'יום ללא קניות' בבלאק פריידיי וכשהלכתי הביתה לשבת פתאום הבנתי – שבת זה יום ללא קניות! ולא פעם בשנה אלא פעם בשבוע, והרבה מאוד מהעקרונות הסביבתיים שלי אני מכירה מהבית, מהיהדות".
הרב ד"ר אברהם סתיו, חוקר בארגון רבני צהר ומחבר הספר "צמחונות יהודית", גחבר על הפער בין התפיסה הדתית לחלק מהמאבק במשבר האקלים: "אפשר לראות שככל שאדם דתי יותר הוא מפחד פחות מהרס העולם בהקשר אקלימי. פחד מפני זה שיקרה משהו איום ונורא לעולם לא הולם את מי שגדל על השגחה וביטחון ואמונה. זה פחד נכון אבל הוא פחות משתלב בהלך המחשבה הדתי. אני הגעתי לנושא הסביבה ממקום אחר, מהצמחונות, אשתי צמחונות אדוקה הרבה שנים. הרבה שנים הדתות המונותאיסטיות נתפסו כסותרות עקרונות בצמחונות כי הן אהבו להפריד בין האדם והבהמה. צריך לעבור איזשהו תהליך, מהתפיסה שרואה באדם נזר הבריאה שבה לא חשוב כמה זנים של ציפורים יהיו, לעבר מקום שרואה קדושה בכל מה שבטבע, 'רחמיו על כל מעשיו'. לקב"ה איכפת גם מציפורים. זה מבט שיכול יותר לגייס את החברה הדתית לאיכות הסביבה הרבה יותר מאשר הפחד שהעולם עלול להיהרס".
הרב סתיו הוסיף ש"רמב"ם אמר שלכל פרט בעולם יש תכלית בפני עצמו והם לא קיימים רק לשירות האדם. לא חייבים ללכת כמו בבודהיזם לרמה של קדושה, מספיק לראות כמו ברמב"ם את התכלית כשלעצמו שהקב"ה ראה בכל אחד מהפרטים שבעולם".
הרב יובל שרלו, ראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר, הוסיף: "אם אנחנו לא נבין למה החברה הדתית לא מתחברת למאבק הסביבתי לא נצליח. אם נראה בזה נושא סוציולוגי, זה שייך לכאורה ל'שבט אחר' של אוכלי הגרנולה ועושי היוגה. האם זה נובע מזה שאין שפה דתית-הלכתית בנושאי סביבה? האם זה נובע מגישה שונה למדע? אבל אחרי שמנתחים למה לא צריך להגיע למה כן, וזה נושא קודם כל של פיקוח נפש. החור באוזון, משבר המים, זה פיקוח נפש, וזו שפה מאוד דתית. דרך נוספת היא ההנעה שנובעת מהתפיסה הדתית שאנחנו צלם אלוקים וזו האחריות שלנו לשמור על העולם שנברא".
סקר של אוניברסיטת בן גוריון: 50% מהחרדים סבורים שהמאבק במשבר האקלים עלול לגרום יותר נזק מתועלת
תמר זנדברג, לשעבר השרה להגנת הסביבה וכיום ראש המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הציגה ממצאי סקר שנערך במכון ממנו עולה כי הקיטוב בנושא אקלים קשור יותר לזהות הדתית של הישראלים הרבה יותר מאשר הזהות הפוליטית. זאת, בניגוד למצב בארה"ב. כך למשל, 75% מהחילונים ו-70% מהמסורתיים עשו שהם חוששים ממשבר האקלים זאת לעומת רק 57% מהדתיים ו-39% מהחרדים. בנוסף, חרדים נוטים יותר להיתפס לאמונות שקריות בנוגע למשבר האקלים מאשר חילונים. 50% מהחרדים סבורים שהמאבק במשבר האקלים עלול לגרום יותר נזק מתועלת.
