נגיף הקורונה פועל אך ורק לאור חוקי הביולוגיה. הוא לא שמע על שיקולים מוסריים, פוליטיים, הלכתיים, ערכיים, מניפולטיביים, טייקונים או כל נושא אחר. הוא לא מציית להוראות האלה. הוא פועל לאור ביולוגיה בלבד. בני אדם הם אלה ששוקלים שיקולים רבים ומגוונים כדי להגיב לו.
אמת הדבר, שבינתיים – אף אחד עוד לא יודע. לא זו בלבד, אלא שהמציאות מוכיחה לכל אחד שהוא צדק מלכתחילה: מספר הנפטרים מובא כהוכחה גם על ידי אלה שטענו כי ההוראות היסטריות, וגם על ידי אלה שטענו כי ההוראות מצוינות. מבחינה זו – לא השתנה דבר. לא זו בלבד, אלא שמערכת השיקולים כל כך מסובכת, שהלוא אנו חיים בקשרים מסועפים של בריאות, כלכלה, חינוך, תחבורה, ביטחון וכדו', וכל דבר קשור בכל דבר, וניסיון לבודד מרכיב אחד בלבד מכל הסיפור הוא מעשה לא רציני.
על כן, צריך להיות רך יותר, בעמדות, ולדעת כי מדובר בהכרעות במצבי ספק. חשוב להדגיש: גם במצבי ספק מקבלים הכרעות. ספק אינו משתק. אולם הן צריכות להיות רכות יותר.
צריך להחזיר את הילדים למערכת החינוך, אך מי שסובר שמדובר בשפני ניסיון – צריך להקשיב לו, ולנסות למצוא את מקומו במערכת. צריך לפתוח את המשק, אך מי שסובר שהזהירות מחייבת מעשים מתונים יותר – צריך להקשיב לו, ולנסות למצוא את מקומו במערכת. ולהבין כי יש בתוכנו אנשים שפוחדים, כמו חלק מעובדי מערכת החינוך, ולהכיר בזכותם, ולמצוא את מקומם; ויש בתוכנו כאלה שבמצוקה קשה של פרנסה, וזקוקים לפתיחה, ולהכיר בזכותם.
פחות כללים נוקשים; יותר פניה אל בני האדם, אל ההיגיון שלהם, אל הטיעונים המבקשים לשכנע. חברות שפעלו בפזיזות – למדו על בשרם את המחיר היקר; חברות שחששו חששות יתר- למדו על כלכלתם את המחיר היקר. זה גם יצליח יותר. דרך ארוכה שהיא קצרה.
לקריאה נוספת:
