הנחיתה באיחוד האמירויות: "טיסה אחת. אופק אין סופי"

המאמר פורסם ב-"כיפה", 31.8.2020

תקציר

"אירוע אחד שמזכיר לנו שזה אפשרי. שבני אדם יכולים לפעול יחד בעולמו של הקב"ה". על נחיתת המשלחת הישראלית באבו דאבי.

"הֲ‍לֹא בַבֶּטֶן עֹשֵׂנִי עָשָׂהוּ – וַיְכֻנֶנּוּ בָּרֶחֶם אֶחָד". (איוב ל"א: טו) 
    
מתוך המציאות לעתים ניתן להרים ראש, ולהביט בעין טובה על משהו קטן שמתרחש. טיסה לאבו דאבי שמזכירה לנו את מה שמלמדת התורה –  "בראשית כל דבר, כולנו בני אדם, ברואים בצלם א-לוהים; מקור כולנו באדם ראשון אחד ובחווה אחת".

"הלא בבטן – וכי הוא נופל וגרוע ממני? הלא מי שעשה אותי בבטן אמי הוא עשה אותו בבטן אמו, ואת כולנו הכין ברחם אחד, הוא רחם חוה אשר היתה אם כל חי, וא"כ אנשים אחים אנחנו" (מצודות דוד שם).

בראשית הסיפורים של התורה לאחר פרקי הבריאה – סיפור נורא של שפיכות דמים; בראשית הציוויים לנוח ״שופך דם האדם באדם דמו יישפך״; באחרית – נכון יהיה הר ה׳ בראש ההרים, ונהרו אליו גויים;

אירוע אחד שמזכיר לנו שזה אפשרי. שבני אדם יכולים לפעול יחד בעולמו של הקב״ה. כל זה בלי להתעלם מהמחיר; מכך שמדובר בהסכם מותנה; מכך שמסביב היום הסער. לא מכוחן של אשליות נבנה עולם – כי אם מכוחם של התקדמויות קטנטנות, המלמדות שהאופק קיים.
טיסה אחת. אופק אין סופי.

אולי יעניין אותך גם:

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

ירחיק עצמו לקצה השני

מאמרים

לא להתקרב לסף התהום

מאמרים

בין בגידה לבגד

מאמרים

על אמת ושלום

מאמרים

עוצמת הריבוי

מאמרים

נאמנות לאמת

עוד בצהר לאתיקה

האם מותר שיכאב לנו שאדם אוכל חמץ בפסח או שזו בעיה מוסרית?

אין תלמידים בביה"ס במלחמה – האם זה גזל לחתום נוכחות מבלי לעבוד?

בין אחריות מבצעית לשבת: האם מותר להתערב כשלא במשמרת בחמ"ל או שמא זה חילול שבת?

להעביר רב־קו לחבר – חיסכון לגיטימי או גזל?

האם צריך להגיד “לא” לבינה מלאכותית?

בעבודה שלי אוכלים חמץ בפסח—האם אני צריך לבקש מהם להפסיק?!

האם בשבת מותר לטלטל את הטלפון כדי להתעדכן בהתראות פיקוד העורף?

אם אסור להשקיע בחברה לא מוסרית – למה לקנות ממנה?