עולם הגנטיקה מאתגר את האנושות בשלושה מעגלים:

מעגל אחד הוא מעגל הידע – סריקה כלל גנומית וריצוף גנומי נעשים זמינים הרבה יותר, ובשל כך חושפים מידע עצום על כל אחד מאיתנו. אנו יודעים לזהות את המוטציות השונות המקננות בנו ובבני/בנות זוגנו, מודעים לסיכויים הסטטיסטיים ולעתים אף לוודאות של הופעת תסמונות שונות, יוצרים קשרים בין מציאויות גנטיות מסוימות, ומכירים יותר את הבסיס הגנטי לתופעות התנהגותיות. עובדה זו מחוללת מהפכה ההולכת וגוברת: למן התייחסות אחרת לשאלת הבחירה החופשית, ועד להתמודדויות אישיות האם להביא ילדים לעולם או האם בכלל להינשא וכדו׳.

התמונה מסובכת הרבה יותר בשל האפיגנטיקה (ההשפעות החברתיות והסביבתיות על הגנים), אולם המידע הזה הופך להיות חלק בלתי נפרד ממערכת קבלת ההחלטות. הוא כמובן מעלה גם שאלות הנוגעות לבעלות על המידע, סוגיות בסודיות רפואית (שהלוא כל דגימה גנטית מלמדת על כל מי שקשור בקשר דם עם נותן הדגימה) וכדו׳.

מעגל שני הוא מעגל הסלקציה הגנטית: הגנטיקה מאפשרת מבחינה מעשית לעשות סלקציה, למן ברירת מין העובר גם מסיבות לא רפואיות, ועד השפעה על פרמיות ביטוח החיים לאור הסריקה הגנטית. ברקע נמצא הסופרמרקט הגנטי בתחום הילודה, ועד לקבלה ליחידות מסוימות לאור שיקולים גנטיים. בעולם הרפואה אנו צועדים כבר במסלול הרפואה המותאמת אישית, שיונקת מהמידע הגנטי הספציפי של כל אדם.

מעגל שלישי הוא התערבות גנטית, שינוי הגנים, מניפולציות על הגנים, חיתוך גנים והדבקה מחדש ועוד ועוד. זהו עולם הרפואה העתידי, והוא מעלה אין ספור של שאלות אתיות והלכתיות כאחד.

אחד הענפים של שאלה זו, שנמצא כיום במוקד דיונים הלכתיים, הוא שאלת הבשר המהונדס – כאשר הסוגיה הראשונית היא בכלל באיזה שם לכנות אותו. מדובר בייצור שורת תאים מתא אחד של בשר, וממנו בשר שהופק בהנדסה גנטית. התועלת הצפויה מייצור זה היא עצומה, שכן תעשיית הבשר מן החי היא אחד המזהמים הגדולים ביותר, זוללת משאבי מים וחקלאות, בעייתית מאוד בתחום צער בעלי חיים ועוד עניינים רבים אחרים. ברם, ישנם גם שיקולים כבדי משקל מהעבר השני. מהבחינה ההלכתית המצומצמת תרבות המחלוקת בישראל לא פסחה גם על שאלה זו, במחלוקת הגדולה האם ההתייחסות ההלכתית למוצר זה היא כאל בשר, שהלוא התא המקורי היה ״בשרי״, או שמדובר בתהליכי ייצור בהם התא המקורי כבר אינו רלוונטי, ומדובר במוצר שאינו בשרי. שאלה זו נוגעת גם לשאלה מה יהיה המעמד של מוצר כזה אשר התא המקורי נלקח מבהמה טמאה, כגון חזיר.

מעבר להלכה הממוקדת בשאלת כשרות האוכל עולות שאלות אתיות רבות כגון: סיכוני ההנדסה הגנטית והדברים שעוד אין אנו יודעים עליהם, ועוד. הזהירות מתחייבת בתהליכי ייצור אלה, כיוון שאנו נוגעים באבני הבניין היסודיות של העולם. כמו בנושאים רבים אחרים, הצגת הדילמות השונות היא הצעד הראשון, ובסופו של דבר נדרשת הכרעה הלכתית ביחס למעמדו של הבשר הזה, וביחס לכל חשיבות התהליך לכינונו של עולם טוב יותר.

בחלק משאלות אלו דנו במושב בכנס תורה ומדע העשרים וחמשה באוניברסיטת בר אילן, ביום חמישי האחרון.

להרחבה