הנגשה היא לא מעשה חסד – היא חובה

המאמר פורסם ב-כיפה, 18.1.2017

תקציר

ההנגשה מבטלת את השונות והמוגבלות של בעלי המוגבלויות. הרב יובל שרלו על החובה המוסרית של חברה מתוקנת, המאמינה בדברי הנביאים בחלוקה הוגנת, אפילו אם איטית, של המשאבים להנגשה

הנגשה אינה מעשה חסד; היא לא נובעת מרצון טוב של בני אדם; היא אינה תוצאה של עבודת המידות, או כל עניין הדומה לכך. היא חובה. חובה בשל העובדה שגם בעלי המוגבלויות הם חלק בלתי נפרד מהציבור הזכאי להשתמש בכל המשאבים הציבוריים; היא חובה, כי היא נובעת מהצדק החלוקתי ולא ממעשי חסד; היא חובה, כי היא חוק במדינת ישראל.

אתחיל בקשוט עצמך: בשעה שישיבת ההסדר שהתה בעיר פתח תקווה כתתנו את רגלנו – הרב שי ואנכי – בין אנשים טובים כדי לאסוף כסף לצורך הנגשת הישיבה. בנינו מעלית, שרותים ראויים, וכל מה שצריך לצורך הנגשה. בשנים האחרונות אנחנו מתארחים במקום זמני לא מונגש שאינו בבעלותנו. בעזרת ד', בשעה שנמצא מקום קבע לישיבה – היא תהיה מונגשת. בשנים האחרונות, במסגרת צהר לאתיקה, אנו משתלבים ביום ההנגשה הבינלאומי, ופועלים פעילויות שונות לצורך זה.

מה למדנו ? למדנו כי מצד אחד הדברים שנכתבו כפתיחה לדף זה מתארים אך חלק מחובת ההנגשה. כאשר אנו מוסיפים לכך את שפת החסד, את האנושיות, את ההתחשבות, את ההבנה העמוקה לצורך של בעלי מוגבלויות לחיות במקום בו המוגבלות שלהם תהיה לא רלוונטית כי לא יהיה הבדל ביניהם ובין אחרים – החובה להנגיש את הכל מתעצמת. מי שמברך בכל שבת "אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת" אינו יכול שלא להיות מושפע מדבריהם החד משמעיים על חובת בניית הכל, ובעיקר המקומות הקדושים, על אני צדק ומשפט, ועל חלוקה הוגנת של משאבים.

מאידך גיסא, הנגשה היא פרוייקט ענק. כאשר מדובר במבנים חדשים – זהו חוק מדינה חד וחלק, שהוא גם חלק בלתי נפרד מזהותה היהודית של מדינת ישראל, ועל כן הוא ממומש יותר; אולם רוב הפרויקטים הם במקומות ישנים, שגופים פרטיים שהם עצמם נמצאים בגרעון מתמיר מחזיקים, ויש הרבה דברים חיוניים שלא נעשים, והדבר גם משפיע על אופק האפשרויות של ההנגשה.

מה עושים ? כחלק מתפישת עולם הסולדת מ"הכל או לא כלום" כיוון שבדרך התוצאה תהיה "לא כלום" מכריעים גם כאן שמתקדמים בעקביות, אפילו לאט לאט. ראשית – במידע. איך ייתכן שטובלת שזקוקה להנגשה לבור המקווה אינה יכולה לקבל מידע על המקוואות המועטים שיש בהם מעלית ראויה ? איך ייתכן שהמודעות החברתית לבעיה היא דלה כל כך ?

ומן המידע – לביצוע. העקבי, השיטתי, אפילו אם זה איטי. יותר ויותר תשומת לב להנגשת המקוואות, בתי הכנסת, החופות, המוסדות התורניים. קהילות וארגונים שמפרישים אחוז מסוים, אפילו קטן, אפילו שיטתי ועקבי, לקידום ההנגשה. הגדלת מספר המקוואות שנשים שזקוקות למכשור מיוחד תוכלנה לטבול בו. הגדלת מספר בתי הכנסת שרגישים לבעלי קוצבי לב, מוגבלי הליכה או שמיעה, נשים הרות, או כל אחד אחר שהוא חלק בלתי נפרד מהציבור. משעה שנרגיל את עצמנו לכך שהחובה ליצור תשתית מונגשת באופן מתמיד היא חלק בלתי נפרד מתשתיות המוסר הצדק והתורה – נמצא גם את הדרכים להתקדם בכך.

אולי יעניין אותך גם:

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

תכונות הנדרשות משופט ראוי

מאמרים

להתקדם קדימה

מאמרים

קיימות יהודית: אחריות סביבתית מתלמוד למעשה

מאמרים

מדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה

מאמרים

האם כל אחד מאיתנו לוקה בהכבדת לב?

מאמרים

למה תכה רעך

מאמרים

נשאת ונתת באמונה: האם מעצבת צריכה לשקף ללקוחותיה שהיא מקבלת עמלות תיווך?

סרטונים

עשרה בטבת: ראיון של הרב שרלו אצל אריה אלדד ורון קופמן ברדיו 103FM

עוד בצהר לאתיקה

האם לקנות מוצר שיוצר בתנאי עבדות?

עסקת החטופים מבחינה הלכתית

האם ראוי מבחינה הלכתית לעבוד בחברת סייבר התקפי שמוצריה משמשים למטרות בלתי מוסריות?

איך ליישב סכסוך ולשקם קשר עם אחות מרוחקת?

השקעה במניות של חברות שפועלות בניגוד לערכי מוסר יהודיים: דיון הלכתי ומוסרי

הכפשה ברשת: איך להתמודד עם פוסט שקרי מנקודת מבט הלכתית?

אתיקה סביבתית: האם לקנות מוצר שמזיק לטבע בתהליך ייצורו?

אתיקה רפואית: האם מותר לערוך גנים כדי למנוע מחלות?