הממשלה הבאה תצטרך להתמודד עם הפילוג בעם, כעת נדרש מנהיג שיאחד

"מעריב", 23.3.2021

תקציר

אחרי הבחירות הללו אנחנו נצטרך פוליטיקה של הסכמות, ומנהיג עם תבונה ואחריות שינקוט מדיניות של שיקום, כי בסוף רוב אזרחי המדינה רוצים בטובתה ובטובת כל מי שגר פה.

בסופו של דבר, אשרינו שאנו חיים במדינה שבה מכריעים מחלוקות בעזרת פתק נייר. במרחק פחות מיום נסיעה אנו מוקפים מדינות שיכולות להציג בפנינו את האלטרנטיבה. במקום שבו אין ויכוח ברשתות חברתיות, תקשורת חופשית וחירות ההתאגדות – האילמות הופכת לאלימות.

ספר היסוד שלנו – התנ”ך – מלמד על הדרכים שבהן היו מחליפים שלטון בימים קדומים. זה היה נפתח במרד, המנצח היה הורג את כל השלטון הקודם, על פקידיו, והיה תופס את מקומו עד שהוא עצמו היה מודח באותה דרך. אז זה היה לגיטימי. בינתיים התקדם העולם, ואנחנו כחלק ממנו, בחרנו בדרך אחרת: אנושית יותר, טובה יותר, ללא אלימות כוחנית ובדרכים דמוקרטיות. גם בדרך שלנו יש הרבה מאוד חסרונות, אבל אין טובה ממנה. אשרינו שזו הדרך שבה אנו הולכים.

וזה גם מאפשר לנו לחגוג ביום הבחירות. המאבקים המכוערים הסתיימו; התוצאות עוד לא ידועות; יש יום חופש אישי, אבל גם תחושה של יום העצמאות. אפשר אפוא להסתכל על המקום שאנו נמצאים בו בשמחה גדולה: הקמנו מדינה, אנחנו הריבון עליה, אזרחיה כולם שותפים במימוש דרכה, הם מקיימים תרבות של מחלוקת חופשית, ואף שהיא גולשת למקומות מכוערים, יש כאן גם יתרונות רבים: אנחנו חיים בביטחון יחסי, ברווחה יחסית ובחירות יחסית. על אף כל החסרונות – טוב פה, יום חג.

ובד בבד, אנחנו זקוקים לתקופה של שיקום וריפוי. תהא הממשלה הנבחרת אשר תקום, היא תפגוש חברה שסועה. המשפט המרכזי במערכת הבחירות הזו נסב סביב “עם מי אני לא אשב”, והוא העצים את תחושת מאבק בני האור בבני החושך, כשכל אחד כמובן רואה את עצמו כ”בן אור”. המאבק הפוליטי דומה להורדת ידיים, למשחק סכום אפס, להצגה מוטעית כאילו האמת כולה נמצאת במקום אחד, והצד השני הוא הדמון. לא זה מה שבונה חברה שמעצימה את השותפים בה. נראה כי הפועל העיקרי שבו השתמשו אזרחי המדינה בהטיות שונות הוא: “נמאס”.

אנחנו זקוקים עכשיו לפוליטיקה של הסכמות. פוליטיקה של הסכמות אינה מתכחשת להכרעה. היא מצייתת לרצון הריבון – אזרחי המדינה – וממנה את זה שהצליח להקים ממשלה לנהל את המדינה עד לבחירות הבאות. הכוח בידו, אולם גם התבונה, האחריות והמנהיגות. הוא עצמו צריך לנקוט מדיניות של שיקום, ופוליטיקה החותרת להסכמות הרחבות ביותר האפשריות, בלי לערער על ההכרעה שהתקבלה.

רוב אזרחי המדינה רוצים בטובתה ובטובת מי שגר פה, אף שהם חלוקים מהו אותו טוב. את הרצון המשותף הזה יכול מנהיג חכם החותר לטוב – לנצל, לרתום את התנועות כולן, להקשיב לאחרים, לראות באופוזיציה תפקיד חשוב של ביקורת מתמדת המחייבת אותו לבחון את דרכו בכל עת, לאחד ולא לקרוע, לשתף ולא להדיר. את זה הוא יעשה אם בראש ובראשונה יאמץ את האמור בספר תהילים: “נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה, סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו”.

אולי יעניין אותך גם:

מאמרים נוספים בנושא

אדם על כיסא גלגלים

מאמרים

האם פיצוי על רשלנות רפואית לא גורם לעוול מוסרי כלפי הציבור?

מאמרים

מאגר ביומטרי – פגיעה ברבים לשם מניעת עבריינות

צילום כריכת הספר

מאמרים

"הרצחת וגם ירשת?"

מאמרים

שיקולי פיקוח נפש בתכנון תקציב על פי ההלכה

מאמרים

נגיף הקורונה – הכנה ערכית לגל השני

מאמרים

היתרי הלכה לקרובים למלכות: האם מותר לעבור על ההלכה לשם מילוי התפקיד?

מאמרים

אתיקה בשעת חירום

עוד בצהר לאתיקה

מאמרים

רב ראשי יבחר ע"י הציבור. הוא אינו ממונה או מונחת

מגילת אסתר

מאמרים

פסק הלכה מיוחד: כיצד לחגוג את פורים בצל המלחמה?

מאמרים

הרב יובל שרלו על מסקנות הוועדה לחקר אסון מירון: "לעולם צריך המקרה הבא לעמוד לנגד עינינו"

מאמרים

להתכלל ולא להיפרד

מאמרים

הרב יובל שרלו על סערת פרס ישראל: רק כך לא ניתן לטרור לנצח