הממצא האקראי במחקר הגנטי

מחד, ברור כי ישנה חשיבות לעדכון התורם ונדמה כי החוקר מחויב לדווח לתורם על סכנה פיזית שהוא עלול להיות חשוף לה. מאידך, אין לחששות אלו סוף והמחקר הגנטי עשוי למצוא את עצמו מתמקד בניסיון מתמיד לזיהוי מצבים בריאותיים בעייתיים בקרב תורמי הדגימות, איתור התורמים והודעה להם.

יש להתמודד עם בעיה זו בשלושה אופנים:
א. ראוי להגדיר בחוק הגדרות קשיחות ומדויקות בנוגע למחלות שגילויָן יחייב את החוקר לדווח לתורם הדגימה.
ב. ראוי להשיג הסכמה מלאה מדעת של הנבדקים, הכוללת הסבר מדויק ומפורט, ולא רק חתימה על מסמך שהם כלל לא קראו.
ג. כדאי להשתמש באנונימיות גדולה ככל האפשר בביצוע המחקר, באופן שימנע את היכולת לאתר את הנבדקים; וכך יתאפשרו המשך המחקר וההתמקדות בו ורק בו.

הסרטון באדיבות ישיבת אמי״ת אורות שאול

בחזרה לסרטונים

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

פרק ד | יסוד שני: הפרט והחברה

מאמרים

קיימות יהודית: ממקורות המקרא אל אתגרי האקלים (הרב יובל שרלו)

מאמרים

יחס ההלכה לבעלי מוגבלויות

עריסת תינוק

סרטונים

מוות בעריסה – היבטים אתיים לאומיים

בין רפואה ל"השבחת הגזע"

מאמרים

לוותר על הצלת נפשות: כוחה של משפחה בנושא תרומת איברים

מאמרים

מהי בינה מלאכותית ומה צופן העתיד?

מאמרים

הזכות לשמור על שתיקה

עוד בצהר לאתיקה

האם הגיע הזמן לאסור הלכתית שימוש בכלים חד־פעמיים?

האם ההלכה מחייבת להמשיך טיפול גם כשהחיים הפכו לסבל?

אתיקה סביבתית: האם לקנות מוצר שמזיק לטבע בתהליך ייצורו?

האם למכור את הדירה לחברה לשיקום נפגעי נפש בידיעה שזה יזיק לשכנים?

כשאהבה וחשבונות נפגשים: האם נכון לחתום כערב לבת הזוג?

השוואות של ההורים בין האחים: מתי ואיך להתמודד עם רגשות קשים?

הדלקת נרות חנוכה בתפקיד ציבורי – פרסום נס או פרסום עצמי?

חנוכה במקום העבודה: מסורת מאחדת או כפייה דתית?