מחד, ברור כי ישנה חשיבות לעדכון התורם ונדמה כי החוקר מחויב לדווח לתורם על סכנה פיזית שהוא עלול להיות חשוף לה. מאידך, אין לחששות אלו סוף והמחקר הגנטי עשוי למצוא את עצמו מתמקד בניסיון מתמיד לזיהוי מצבים בריאותיים בעייתיים בקרב תורמי הדגימות, איתור התורמים והודעה להם.
יש להתמודד עם בעיה זו בשלושה אופנים:
א. ראוי להגדיר בחוק הגדרות קשיחות ומדויקות בנוגע למחלות שגילויָן יחייב את החוקר לדווח לתורם הדגימה.
ב. ראוי להשיג הסכמה מלאה מדעת של הנבדקים, הכוללת הסבר מדויק ומפורט, ולא רק חתימה על מסמך שהם כלל לא קראו.
ג. כדאי להשתמש באנונימיות גדולה ככל האפשר בביצוע המחקר, באופן שימנע את היכולת לאתר את הנבדקים; וכך יתאפשרו המשך המחקר וההתמקדות בו ורק בו.
הסרטון באדיבות ישיבת אמי״ת אורות שאול
