מבוא

בשיעורים הקודמים דנו בשאלת המדרון החלקלק. הדיון עסק בתחילה בשאלת טיבו של הטיעון הפילוסופי ולאחר מכן בשאלת תרומת התורה שבעל פה לדיון. טיעוננו היה כי למעשה עולם גזירות חז"ל יכול להוות מקור פלאי לדיון במדרון החלקלק – הן בקבלת טיעון המדרון כבסיס לגזירות רבות, והן בהגבלה ששמו חז"ל על גזירות אלה מסיבות שונות.

בשיעור האחרון עסקנו בשאלה ספציפית – ברירת מין העובר בטכנולוגית PGD. הדיון בשאלה זו הוא מורכב מאוד, אולם בין הטיעונים השונים מצוי המדרון החלקלק. סיימנו בשאלה מה עשויה להיות תרומת תורת ישראל לדיון זה.

תרומתה של ההלכה לדיון

מה עשויה להיות תרומת ההלכה לשאלה הספציפית של תקפות טיעון ה"מדרון החלקלק" בסוגיית הPGD ?

נדגיש שוב כי אין אנו עוסקים  בשאלת עמדת ההלכה כלפי הPGD, וסוגייה זו כלל אינה עולה בשיעור זה. לא זו בלבד אלא שאין אנו עוסקים במכלול השיקולים בעד ונגד הPGD למטרות Sex selection. מה שאני מציעים הוא העתקת שדות שיח מתחומים שונים, לאמור: העתקת השיח ההלכתי העוסק בתחום גזירות חכמים והקבלתן לשיח הפילוסופי הדן במשקלו של עקרון ה"מדרון החלקלק" בסוגיית ברירת מין העובר.

כאמור לעיל, חכמי ההלכה תמכו ותומכים בהיקף נרחב בתקפותו של עקרון המדרון החלקלק ובמשקלו, והרבה מאוד חלקים בגזירות חכמים נבעו משיקול זה. העתקת עיקרון זה לסוגיית הPGD יוצרת נקודת מוצא כי אם יהיה בסיס לטיעון כי אכן סכנת המדרון החלקלק קיימת, יש לאסור אותו מסיבות אתיות מובהקות. ברם, נקודת מוצא זו אינה סוף הדיון, שכן יש לבחון האם יש להגביל השימוש בטיעון המדרון החלקלק לאור העתקת שדות השיח ההלכתיים המגבילים את תקנות חז"ל.

טיעון המדרון החלקלק בסוגיית ה-PGD לאור העקרונות ההלכתיים

נבחן זאת לאור חמש עקרונות המופיעים בדברי חז"ל, ואשר מגבילים את השימוש בגזירות השונות:

• אין גוזרים גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכול לעמוד בה: על פניו, הגזירה שלא להשתמש כלל בטכנולוגיה זו אינה גזירה שרוב הציבור אינו יכול לעמוד בה. השאלה היא כמובן מיהו ה"ציבור" – אם הכוונה היא לציבור הכללי, הרי שניתן לקבוע כי רוב בני האדם אינם מוטרדים מהשאלה האם ייולד בן או בת במידה כה גדולה עד שיעדיפו לפנות לטכנולוגיה זו.¹ ברם, גם בקבוצת ה"ציבור" המורכבת מאלה ששאלת מין היילוד חשובה להם מאוד מלמד הניסיון בוועדה (כאמור לעיל) כי היא נעשתה חשובה דווקא בשל הנגישות לטכנולוגיה, ובשעה שטכנולוגיה זו לא הייתה נגישה ה"ציבור" היה יכול לעמוד במציאות זו. ייתכן וכאשר מדובר על תרבויות מסוימות הציבור אכן אינו יכול לעמוד בגזירה, ובעיקר לאחר שהטכנולוגיה קיימת, אולם היעתרות לבקשות ציבורים מסוימים דווקא מעלה בעיות אתיות כבדות משקל לשני כיוונים.²
• אין גוזרים גזירה לגזירה: זו אינה גזירה לגזירה אלא גזירה אחת, ועל כן כלל זה אינו יכול להגביל את השימוש בעקרון המדרון החלקלק כדי למנוע את הנגישות לטכנולוגיה.
• בדבר שאינו מצוי לא גזרו חכמים: זו אחת השאלות המשמעותיות ביותר המושפעת מהעתקת השיח. השאלה נוגעת ל"סופו של יום", לאמור: הבה נניח כי הטכנולוגיה נגישה לכל דורש והיכול לשלם את מחירה – כמה זוגות בסופו של דבר יעדיפו את מסע הייסורים הכרוך בשימוש בטכנולוגיה זו כדי לבחור את מין העובר³? שאלה זו למעשה נחלקת לשניים: הראשונה היא הערכת המציאות. סביר מאוד להניח כי זוגות הצריכים לעבור הפריה חוץ גופית מסיבות אחרות יפנו לשימוש בטכנולוגיה זו, בשל העובדה שהיא לא מכבירה עליהם משימות נוספות.⁴ ברם, השאלה היא האם ניתן להעריך את מספר הזוגות שיפנו להפריה חוץ גופית ולברירת מין העובר על אף שהם מסוגלים להביא ילד לעולם בדרך הרגילה והטבעית, כדי לבחור את המין הרצוי. השאלה השניה היא כמה זה "אינו מצוי" או בהעתקה לשפת שיח פילוסופית משפטית – מהו האחוז המצדיק את החשש מפני המדרון החלקלק.

בשל העובדה שלדעתי לא ניתן להעריך את מספר הזוגות ואף לא ניתן לקבוע כמה זה "לא מצוי" ניתן לחתור לדרך שלישית, והיא קביעת רף מסוים. דוגמה לדבר: קביעה כי כל זוג שיש להם ארבעה ילדים מאותו מין רשאים להשתמש בטכנולוגיה זו.⁵ קביעה זו היא בוודאי "דבר שאינו מצוי" המונע שימוש בטיעון המדרון החלקלק.⁶

• כאשר קיים מנגנון בלימה אפקטיבי לעיתים נמנעו מלגזור: קשה להניח כי יש מנגנון שימנע את ההתדרדרות, ועל כן אין למנוע את השימוש בטיעון המדרון החלקלק מכוחו של מנגנון בלימה אפשרי.
• בהפסד מרובה: כאמור לעיל, טיעון זה בוחן את מחיר מניעת הנגישות לטכנולוגיה מבני זוג המבקשים להשתמש בה. קשה למדוד את צערם שם בני זוג בשעה שנמנע מהם לבחור את המין הרצוי להם. מניסיוננו בוועדה מדובר לעתים בתיאור תחושה סובייקטיבית כי כל משמעות החיים טמונה בהיתר לבחור את מין העובר – בין אם מדובר בצורך למימוש עצמי על ידי לידת ילדים משני המינים, בין אם מדובר ברצון בבן לומר "קדיש", ובין אם מדובר ברצון בבת כדי לקיים את מצוות "פרו ורבו". השאלה העומדת אפוא לדיון היא האם ניתן לשפוט את ה"הפסד המרובה", ולטעון כי עוצמת החשיבות הסובייקטיבית המיוחסת על ידי משפחות שונות  היא כה גדולה, עד ששימוש בטיעון המדרון החלקלק אינו תקף במצב זה. זו שאלה שקשה מאוד לתת עליה תשובה, שכן הקשיים הנפשיים הם בלתי ניתנים למדידה של ממש, ומעליהם מרחפת השאלה האם יש להתייחס לכאב הסובייקטיבי המביא לצמצום השימוש בטיעון המדרון החלקלק או שראוי לקבוע קריטריונים מובהקים ולא לבחון כל מקרה לגופו.

שקלול הנקודות השונות העולות מהעתקת שפת השיח מלמד אפוא כי על אף עמדת המוצא המצדיקה את השימוש בטיעון המדרון החלקלק לאסור באופן מוחלט שימוש בטכנולוגיה זו למטרות לא רפואיות, עומדים שלושה שיקולים עיקריים להרחבת השימוש ולהגבלת החשש מפני המדרון החלקלק:

• אין מדובר בסכנת התדרדרות שהחברה לא מסוגלת לבלום בעיקר אם יוגדר קריטריון אובייקטיבי מסוים (מספר ילדים מאותו המין), וזו גזירה שהציבור יכול לעמוד בה.
• ניתוח המציאות והבהרה כי מדובר במקרים לא רבים, ועל כן יש להמעיט במשקלו של החשש.
• ייחוס משקל גבוה יותר לכאבם של בני הזוג.

סיכום ומסקנות

עיקר מגמת הדיון בPGD ובמדרון החלקלק בכלל זה היה להוסיף לקשת הטיעונים המרכיבים את ההכרעה הסופית בשאלת ברירת מין העובר את המשקל הראוי לטיעון המדרון החלקלק, ולדון דרכו בשאלת תקפות הטיעון. למדנו כי טיעון המדרון החלקלק לעצמו אינו פשוט כלל ועיקר, ועל כן יש לבחון הן את תקפותו בסוגיה זו, ואם אכן החשש מפני מדרון חלקלק תקף בסוגיה יש לבחון את הדרכים להגביל אותו ולמנוע שימוש מופרז בטיעון זה ואיסור מוחלט על נגישות לטכנולוגיה.

בעזרת "העתקת שפות שיח" בחנו את תרומת ההלכה לדיון הפילוסופי האוניברסאלי על המדרון החלקלק, וטענו כי לפחות מהמבחינה הדקלרטיבית יש בהלכה מודעות רבה לאתגר זה, והצעות שונות לפיתרון. בעזרת העתקה למדנו כי יש תקפות מוגבלת של השימוש בטיעון המדרון החלקלק בהקשר לברירת מין העובר, ועל כן יש מקום לאסור שימוש חופשי בטכנולוגיה ולהגביל אותה.

בחזרה לקורס הקודם

בחזרה לכל הקורסים