תוכן העניינים
מבוא קצר
בשיעור זה אנו ממשיכים לעסוק בנושאים כלליים בתחום האתיקה. אין אנו מצטמצמים בנושא מסוים – אתיקה תקשורתית, רפואית, רבנית או עסקית – כי אם מבקשים להרחיב מעט ביסודות אתיים שונים, המשמשים תדיר בדיונים האתיים השונים.
בשיעור זה והבא אחריו נדון בעמדת ההלכה ביחס לאחד הנימוקים השכיחים ביותר, והוא המדרון החלקלק.
מהות טיעון המדרון החלקלק
טענת המדרון החלקלק מהווה טיעון יסודי כמעט בכל דיון אתי. היסוד העיקרי של טענה זו היא שאין לבחון את המעשה הקונקרטי לאור היסודות האתיים הטמונים בו בלבד, כי אם יש לבחון גם את המשמעויות העלולות להיווצר ממנו. למעלה מכך, אף שמדובר במשמעויות שאין הן הכרחיות, ועקרונית ניתן היה להגביל את ההתדרדרות ולעצור אותה קודם שתבוא, הרי שהסיכון כי לא נעשה זאת או לא נצליח מצדיק את ההגבלה בעשיית המעשה הקונקרטי אף שכאמור אין בו פגם.
יש אופנים שונים בהם נעשה שימוש בטיעון המדרון החלקלק. בשל העובדה שמדובר בשיעורים ראשונים המשתמשים בטיעון זה אנו לא נבחין בין האפשרויות השונות, ונאחד אותן לדיון אחד.
המדרון החלקלק בדיונים האתיים מופיע בדרך כלל כך: אנו מונעים או מעודדים פעולה מסוימת שנכנה אותה "ב" כלפי או על ידי צד "א", בשל העובדה שאנו חוששים שצד "ג" יעשה בעקבות זאת פעולה לא ראויה שנכנה אותה לצורך דיון זה "ד". בדרך כלל, בפעולה "א" אין פסול. ברם, בפעולה "ד" יש פסול המצדיק את ההימנעות מלעשות פעולה זו.
הדוגמה המובהקת ביותר בדיונים אתיים שונים לטענת המדרון החלקלק (בעולם החילוני, בעולם הדתי זו עצמה סוגיה סבוכה) היא סוגית החולה הנוטה למות המבקש סיוע להפסקת חייו. רבים טוענים כי בעלותו של אדם על חייו (אדגיש שוב כי מדובר בעולם החילוני) חייבת להגיע למסקנה כי יש לסייע בעדו. ברם, טיעון המדרון החלקלק הוא המונע עמדה זו. טיעון זה אומר כי אם נתחיל להתיר סיוע למוות מרצון, המדרון החלקלק יביא אותנו מהר מאוד למציאות של לחץ על אדם להמית את עצמו (על ידי יורשיו לדוגמה, או אלו שאמורים לטפל בו) ומאוחר יותר להכרעות פזיזות בדבר טוב מותו של אדם מחייו.
דוגמה שניה נוגעת בשאלת ברירת מין העובר לפני השרשה. גם כאן, הטיעון העיקרי נגד פעולה גנטית זו היא שאם נתחיל במיונים גנטיים נדרדר למצב בו נמנע מבני אדם את זכותם לחיות, היחס לאנשים עם מוגבלויות יתדרדר בשל העובדה שזה ייתפס כדבר שנעשה ברצון (שהרי ההורים יכלו לעשות בדיקות גנטיות קודם הלידה) וכדו'.
הביקורת על טיעון המדרון החלקלק
תקפות השימוש בטיעון המדרון החלקלק הותקפה מכיוונים שונים, ואלה שלוש הטיעונים העיקריים נגד תקפותו:
1. המדרון החלקלק בנוי על הנחת כישלונם הצפוי של "אחרים" או של החברה. בשם כישלונם הצפוי אנו מונעים זכויות מאדם הזכאי לזכויות אלה. במקרה בו אנו עוסקים, אנו חוששים שמא החברה תדרדר למקום בלתי ראוי, ובשל חשש זה אנו מבקשים למנוע מבני זוג נגישות לטכנולוגיה שברמה העקרונית הם זכאים לה. הכרעה זו לוקה בכישלון אתי, שכן ראוי היה שהחברה תשים לה מחסומים מפני החלקה במדרון החלקלק, ולא תפגע בזכויות יסוד של אנשים הזכאים להם. כלל לא ברור כי מבחינה אתית חייב היחיד לשלם את מחיר רשלנותה וכישלונה של החברה להתמודד עם הסכנות הגלומות בתהליך זה.
נבחן ביקורת זו לאור שתי הדוגמאות שהובאו לעיל: אנו מבקשים למנוע את זכותו (על פי עקרונות חיים חילוניים) להמית את עצמו שהיא זכות עצמית חד משמעית, בשל כישלוננו לשים מחסומים בפני ההתדרדרות. זה עצמו יכול להיתפס כמעשה לא אתי, שכן אנו מונעים זכות שמגיעה לו בשל כלשוננו שלנו. הדבר נכון גם לגבי ברירת מין העובר: גם כאן, אנו מונעים את זכותם של בני זוג לבחור את מין העובר (בתנאים מסוימים) בשל הערכתנו כי לא נצליח לבלום את ההתדרדרות. מפני מה זה מוצדק ? נכון יותר להשקיע בבניית המחסומים הראויים בפני ההתדרדרות, ולא למנוע מאדם את זכותו.
2. המדרון החלקלק בנוי על הנחות שיפוטיות רבות, שחלקן אמפירי. במקרה דנן יש להניח הנחות רבות ביחס לסיכוי (מה הסיכוי שהתוצאה הגרועה אכן תתרחש), ביחס לסיכון (עד כמה חמורה הבחירה הגנטית גם בתחומים אחרים) ומה המחיר של הימנעות משימוש בטכנולוגיה זו (מדידת כאבם של בני זוג שנמנע מהם לבחור את מין העובר). במקום בו יש הנחות כה רבות אפשרות הטעות בשיקול הדעת היא גדולה מאוד, עד לכדי הכרעה שאינה עומדת במבחן הדילמה האתית.
שוב נדגים זאת: האם ביכולתנו לקבוע כמה זוגות אכן יבקשו לברור את מין העובר ? האם אנו יכולים לכמת מה הסכנה אם אכן כך יקרה ? האם אנו יכולים למדוד את הכאב של זוגות שלא זכו למין המיוחל, עד לכדי הערכה מה גרוע ממה ?
3. ישנה סתירה לוגית פנימית בשימוש בטיעון המדרון החלקלק, שכן לאור הסעיף הקודם הסכנה לשימוש לא מידתי במדרון החלקלק קיימת, וניתן לומר אף שהיא גדולה. לפיכך, ישנו מדרון חלקלק של שימוש יתר בטיעון זה, ואנו נכנסים למעגל סגור: אם המדרון החלקלק הוא טיעון תקף הרי שאין להשתמש בו בשל סכנת המדרון החלקלק של שימוש לא מידתי בחשש זה, ואם אינו טיעון תקף לא ניתן להשתמש בו במסגרת הטיעונים השונים.1
אף על פי כן, רוב המבקרים הגדולים של טיעון המדרון החלקלק אינם טוענים לאי-תקפותו, כי אם לשימוש זהיר ומסויג בו, תוך בחינת שלוש עקרונות היסוד שהוצגו לעיל: הסיכוי, הסיכון והמחיר. תקפות השימוש בטיעון המדרון החלקלק מותנית אפוא בשלושה מרכיבים. ראשון בהם הוא הסיכוי שאכן ההתדרדרות תתרחש. ככל שהסיכוי גדול יותר כן תקפות השימוש בטיעון רבה יותר, וכמובן להפך. בשקלול הסיכוי יש לבחון את טבע האדם, את המנגנונים השונים שהחברה מסוגלת להקים כדי למנוע התדרדרות, את המוטיבציה החברתית לעשות זאת מול הפיתוי להימנע מעשייה וכדו'. שני בהם הוא הסיכון – ככל שהתהום הפרושה בקצה המדרון החלקלק עמוקה יותר ומסוכנת יותר כן גדולה ההצדקה לשימוש בטיעון המדרון החלקלק לשם פגיעה בזכויות. כאן יש לשפוט את חומרת התהום האורבת בקצה המדרון, ולהעריך האמנם ההתדרדרות תביא למציאות חמורה מאוד, או שמדובר בקיפאון מחשבתי ובקיבעון אתי. שלישי בהם בוחן ומשקלל את הנזק שנגרם בשל השימוש בטיעון המדרון החלקלק, לאמור: עד כמה חמורה הפגיעה במי שנבלם הרבה לפני המדרון עצמו בשל הסכנה שמא תבוא ההתדרדרות. מודבר בבחינה שצריכה להניח מהן התוצאות של בלימה זו, ועד כמה היא חמורה מנקודות מבט שונות, אובייקטיבית וסובייקטיבית. ככל שנזק זה גדול יותר ההצדקה המוסרית לשלילת זכות נמוכה יותר, והחשש מפני מדרון חלקלק נדחה מפני הפגיעה העכשווית והממשית.
לאור הנחות אלה עולה כי בסוגיות שונות ישנה אכן תקפות מסוימת לטיעון המדרון החלקלק אך היא מוגבלת. הסיכוי כי החברה תתיר בחירת תכונות גנטיות אחרות, או שייעשה שימוש רב באופן לא חוקי בטכנולוגיות אלו גדול דיו כדי להתייחס אליו. סביר מאוד כי אם נתחיל בברירת עוברים לא ניעצר בבחירה על רקע מגדרי בלבד, והיא תתפתח לבחירה גנטית בכל מכלול האפשרויות הטכנולוגיות האפשריות; הסיכונים שבשימוש בלתי מידתי רבים, וחלקם הוצב לעיל. לאלה יש להוסיף את הסכנה הגדולה האורבת לפתחה של חברה בשעה שהיא מטפחת את ההיבט הגנטי של הקיום האנושי, וממעטת בכך את משקלה של הבחירה החופשית של האדם. ככל שתרבה החברה בעיצוב גנטי של נולדיה כן תפחית את משקלה של הבחירה החופשית בעולמו של האדם, ותערער את האפשרות לשפוט בני אדם על מעשיהם. ברם, בצד טיעונים אלה המחזקים את הצדקת השימוש בטיעון המדרון החלקלק לחסימת הגישה החופשית לטכנולוגיה זו, עומד המחיר הכבד שחלק מהזוגות חש בשעה שנמנעת ממנו האפשרות לשימוש בטכנולוגיה. קשה למדוד את עוצמת הכאב והקושי, אולם כאב זה מוצג על ידי חלק מהזוגות כאחד הכאבים הקיומיים המשמעותיים ביותר. לא זו בלבד, אלא שחלק מהזוגות טוען שהמשך קיומם כיחידה משפחתית מותנה בהולדה של המין שאין בביתם.
הנקודה האחרונה טעונה הבהרה: ישנה היסטוריה ארוכה מאוד לתיאורי הקשיים של משפחות שלא נפקדו בפרי בטן: בתנ"ך, ביצירה הספרותית, במשקלה של מצוקה זו במשפט ועוד ועוד. לעומת זאת, הדיון ברצון ובצורך לבחור באחד מהמינים דווקא נמצא מטבע הדברים בהיקפים נמוכים בהרבה. כל עוד טכנולוגיה זו לא הייתה קיימת לא הייתה אפשרות של ממש לבחור את מין העובר, ועל כן ההתייחסות לשאלת מין הילדים הייתה נמוכה יותר.2 אמנם, בחברות ובתרבויות שונות אישה שלא הצליחה להביא בן לעולם היא אישה פגומה, ולעובדה המדעית המלמדת שאת מין העובר קובע הגבר אין משקל של ממש. ברם, משעה שטכנולוגיה זו קיימת, והציבור חשוף לאפשרות השימוש בה, נוצרו היקפים חדשים של צורך. מציאות זו מעלה דילמה חדשה בהקשר של בחירת מין העובר ותקפות החשש מפני המדרון החלקלק – לאיזה רמה של מצוקה ("מחיר") יש להתייחס, האם לזו הקמאית, או לזו שנוצרה בעקבות הנגישות החלקית לטכנולוגיה ? ההצדקה לבחינת המידתיות לאור המציאות הקמאית נובעת בעיקר בשל הטיעון כי בשעה שתינעל הדלת בפני השימוש בטכנולוגיה ישובו כולם למציאות הקמאית, ועוצמת החשש מפני המדרון החלקלק תגבר. ההצדקה לבחינת המידתיות היום נובעת בעיקר בשל תוקפו של טיעון המחיר שבחשש מפני שימוש המדרון החלקלק כסיבה לאסור.
Notes - הערות שוליים
-
טיעון זה מופיע במאמרו המקיף והחשוב של של דוד אנוך, ראו:
, Enoch, David Once You Start Using Slippery Slope Arguments, You`re on a Very Slippery Slope. Oxford Journal of Legal Studies, Vol. 21 (2001), No. 4, pp. 629-647.
במאמר זה נסקרים גם טיעונים נוספים נגד המדרון החלקלק, וכן ספרות ביבליוגרפית מקיפה.
- יש להדגיש כי גם בעבר שאלה זו עלתה. במקורות חז"ל אנו מוצאים הדרכה כיצד לבחור את מין העובר בלידה טבעית ("אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, איש מזריע תחילה יולדת נקבה (נדה לא ע"א)) ואנו אף מוצאים אגדה משמעותית הדנה ברצונה של לאה בבן, ובטיעונים המרתקים שהעלתה לפני הקב"ה ("עמדה לאה והיתה מתרעמת לפני הקב"ה ואמרה רבש"ע י"ב שבטים עתידין לעמוד מיעקב הרי כבר בידי ששה ומעוברת משביעי וביד השפחות שנים שנים הרי עשרה אם זה זכר לא תהא רחל אחותי כאחת מן השפחות, מיד שמע הקב"ה תפלתה ונהפך העובר שבמעיה לנקבה" (תנחומא ויצא ח). גם כיום, יש הטוענים שניתן לבחור את מין העובר בצורות שונות, כגון שמירה על חמציות מסוימת או קיום יחסים בתנאים מסוימים וכדו', ראו http://www.caremed.co.il/sitePage.aspx?pageID=171. אולם היקף התופעה הוא קטן מאוד, ובשל כך המחקר והיחס לבחירת מין העובר תוך ניסיון למדוד את הצורך היו מועטים ביותר קודם לפיתוחה של טכנולוגיה זו