המאבק בקורונה וגזירות חכמים

המאמר פורסם ב-"שבתון" פרשת וארא התשפ"א

תקציר

עולם גזירותיהם של חכמים ודיני דרבנן הוא אחד העולמות המרתקים ביותר בהשתלשלותה של תורה. המפגש עם הניהול הציבורי של משבר הקורונה הוא אחד המקומות החזקים ביותר להעצמת ההתקשרות לגזירות חז"ל.

עולם גזירותיהם של חכמים ודיני דרבנן הוא אחד העולמות המרתקים ביותר בהשתלשלותה של תורה. הוא מעלה שאלת יסודיות ועמוקות ביותר: מדוע מה שלא אסרה התורה – אוסרים חכמים; מה טיב הסמכות של החכמים לגזור גזרות; מהי המשמעות של מי שעובר על גזירותיהם של חכמים; מדוע חביבין דברי סופרים יותר מדברי תורה, ועוד ועוד. אלו שאלות רעיוניות עמוקות, שמיום שהתחילו להיכתב בירורים רעיוניים על התורה תפשו את אחד המקומות המרכזיים ביותר.

המפגש שלנו עם הגזירות מתקיים גם במישורים אחרים, והוא המישורים המעשיים. חלק גדול מהגזירות הן גזירות מכליליות; ההלכה מתנגדת לדיון פרטני ומדברת על הכלל, ופעמים רבות אנו מוצאים את הטיעון "אם כן – נתת דבריך לשיעורין; ההלכה מייחסת כובד ראש לטיעון המדרון החלקלק, ומזהירה את כולנו שלא להתקרב לקצה; גזירות דרבנן מביאות לא אחת לקשיים מעשיים ונפשיים, ועוד ועוד. ואף על פי כן – אנו מקפידים בהן ושומרים עליהן, כחלק ממהותה של התורה שבעל פה, ולא זו בלבד, אלא שפעמים אנו אפילו מברכים עליהן "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו", על אף שהן עצמן לא כתובות במפורש בתורה.

המפגש עם הניהול הציבורי של משבר הקורונה הוא אחד המקומות החזקים ביותר להעצמת ההתקשרות לגזירות חז"ל. הנה לפנינו ניצב ניסיון לעשות סגר, עם אין ספור יוצאים מן הכלל, ו"נתינת דברים לשיעורין" – והוא לא פועל; היה ולפנינו ניצבות הצהרות מרוממות על סדרי קדימויות לקבלת החיסון הוגנים וצודקים, הנתמכים אך ורק בסיבות רפואיות – אך תהליך הפריצה שלהן התחיל בשל מצבים חריגים, והביא לשיטפון של ממש בחוסר האחריות שלו. הדבר נכון גם לכיוון ההפוך – אין גוזרין גזירה על הציבור אם אין הוא יכול לעמוד בה, והניסיון לגזור גזירות בלתי אפשריות – אינו מחזיק מעמד; אין גוזרין גזירה לגזירה, וצריך שלא להקים מחסום על מחסום ועוד ועוד.

לאמור: הרבה מאוד נוכל ללמוד על היחס הראוי לגזירות חז"ל, על החיוניות שלהן, על הפקחות והריאליות של חכמים שהכירו את טבע בני האדם ואת החוקים החברתיים הפועלים על הציבור, וייסדו עולם מרתק ומחייב של גזירות, אך עם כללים הסובבים אותם. הרב קוק זצ"ל הדגיש שהעולם של דיני דרבנן לא נועד רק להרחיק את האדם מן העבירה, אלא גם "לעשות סייג לתורה", במובן ההכרה שצריך להתרחק לא רק מהדברים הבעייתיים עצמם  – כי אם גם מהפריפריה שלהם. יש ביד המבט ההדדי שבין ניהול המשבר והצלחתו החלקית מאוד, ובין עולם גזירות חכמים להעשיר את ההבנה שלנו בתהליכים הלכתיים רבים, ולהפוך אותנו למחויבים יותר בין לשמירה על כללי הבריאות, ובין על כל דיני דרבנן בתחומים השונים.

לקריאה נוספת:

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

נשאת ונתת באמונה: האם מעצבת צריכה לשקף ללקוחותיה שהיא מקבלת עמלות תיווך?

סרטונים

מלחמה ומוסר: לקחים מהחשמונאים

סרטונים

הלכה ואתיקה במסגרת טיפולי פסיכותרפיה

סרטונים

היחס לערביי ישראל – במלחמה הנוכחית ובכלל

סרטונים

מחלוקות ואחדות – בחברה הישראלית ובכלל

ידיים אוחזות באקדח

מאמרים

למה יש רציחות שהן בסדר מבחינתנו?

הרב יובל שרלו

מאמרים

הרב יובל שרלו, בראיון לאראל סג"ל על החברה הישראלית: " כולנו רקמה אנושית אחת"

סרטונים

הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בארגון רבני צהר, בשיחה עם אראל סג"ל, על החברה הישראלית

עוד בצהר לאתיקה

האם לקנות מוצר שיוצר בתנאי עבדות?

עסקת החטופים מבחינה הלכתית

האם ראוי מבחינה הלכתית לעבוד בחברת סייבר התקפי שמוצריה משמשים למטרות בלתי מוסריות?

איך ליישב סכסוך ולשקם קשר עם אחות מרוחקת?

השקעה במניות של חברות שפועלות בניגוד לערכי מוסר יהודיים: דיון הלכתי ומוסרי

הכפשה ברשת: איך להתמודד עם פוסט שקרי מנקודת מבט הלכתית?

אתיקה סביבתית: האם לקנות מוצר שמזיק לטבע בתהליך ייצורו?

אתיקה רפואית: האם מותר לערוך גנים כדי למנוע מחלות?