חלק משמעותי מגאולת ישראל ומהעיסוקים בפרקי הנחמה קשור גם לעובדה שחזרנו להיסטוריה. אמנם, עדיין לא תמו מאבקי הקיום והשרידות של עם ישראל, ובד בבד עם השינויים המבורכים, הצבא ומערכת הביטחון, והעוצמה של מדינת ישראל, עדיין אנחנו כנראה המדינה היחידה בעולם שמבקשים ממש להשמיד אותה, אך אנחנו ב״ה מתפנים גם לנושאים רבים ומגוונים.
אחת הפסגות במהלך הגאולי היא השותפות שלנו בסוגיות המעסיקות את העולם כולו, אף שהמשקל שלנו בתוכן הוא מזערי. כבר מראשית מסעו של אברהם אבינו הובטח לו ״ונברכו בך כל משפחות האדמה״, והבטחה זו הפכה גם לייעוד. ואכן, ברכה מרובה אנו מביאים לעולם בפיתוח שיטות השקיה המצמצמות את הרעב, במחקר הרפואי בתחומים מסוימים התורמים לאיכות החיים של בני אדם, בייצוא טכנולוגיות המאפשרות חיים מיטיבים יותר וכדו׳. לכל אלה, כמו לכל אור גדול, יש גם צללים מרובים, ופעמים רבות כגודל האור כך הצל שהוא מטיל על המציאות.
העובדה שנשק ישראלי הופך לכלי רציחת המונים על ידי בני עוולה; שתוכנה ישראלית משמשת לכאורה כלי ריגול הפוגע בזכויות האדם; שקצינים ישראל מדריכים כוחות רשע בגו׳נגלים וכדו׳, צריכה מאוד מאוד להרתיע אותנו. הפגיעה גדולה מאוד: בראש ובראשונה בעצם השותפות במעשי עוול ופשע, שהיא פגם מוסרי הסותר את ״ועשית הישר והטוב בעיני ד׳", שאנו מצטווים בו בפרשת השבוע. הדבר גם אסור על פי ההלכה, האוסרת לייצא נשק לעולם, אלא אם כן יש סיבות מיוחדות (והן קיימות בייצוא המסודר והחוקי) למכירה זו. למעלה מכך, פעולות אלו נעשות בחלקן בהסתרת עין של שלטונות מדינת ישראל. התורה והנבואה מלמדים אותנו פעמים רבות כי הסתרת עין במקום שניתן למנוע – היא רמה מסוימת של שותפות בפשע עצמו, והוא נעשה בשם כולנו. חז״ל פסקו כי כל מי שבידו למחות ואינו מוחה – מצטרף לרשימה השלילית הגדולה של העושים את הפעולות האלה.
חובה עלינו לפעול אפוא בשתי תנועות. ראשונה בהן היא להעצים את השותפות שלנו בתרומה מיטיבה לעולם, בין כאשר אנו עוסקים בברכה במובן הפיזי של הדברים, ובין בקידוש שמו הגדול של ריבונו של עולם בשותפות לחתירה לעשיית הטוב והישר מכוח זהותנו היהודית. שניה בהן היא להפסיק להעלים עין, לחוקק חוקים האוסרים זאת – אך אין טעם בחוקים בכלל אם לא מתקיימת אכיפה של ממש, בהקמת מעין ׳ועדת הלסינקי׳ שתעסוק בכל היתר ליצוא נשק לא רק מצד ההיבט הביטחוני וסכנות זליגת המידע, כי אם גם מצד סכנות זליגתו לידיים שמשתמשות בו לרצח עם, ובכך להביא לידי ביטוי נוסף את אחת המהויות של קיומו של עם ישראל בעולם.
אולי יעניין אותך גם:
