האם להכיר טובה על משהו טוב שעשו לי- זה נימוסים והליכות, או שזו חובה אתית?
התורה מלמדת אותנו, שהכרת טובה היא חובה אתית של ממש- ולא רק מעשה מנומס.
הכרת טובה היא עיקרון בסיסי בתורה- להימנע מלעשות רע, ולהכיר טובה כלפי טובות שנעשו לך.
בפרשת צו, מופיע קורבן תודה לריבונו של עולם- יש עיקרון אתי יסודי מאוד. מי שעשה לך טובה- אתה מחוייב לו. גם אם לא ביקשת אותה ולא רצית בה- אתה מחוייב ולא יכול להתחמק מהכרת הטוב.
