מצוות תרומת הדשן לא קשורה כלל לאתיקה. ובכל זאת, יש למצווה הזאת השלכה אתית חשובה:
צריך לזכור שבסופו של דבר, אחרי כל הרעש והעצמה של אירוע – אנחנו צריכים לשאול את עצמינו מה נותר ממנו? מה קורה ביום שאחרי?
כל אירוע, גדול וחשוב ככל שיהיה – אינו מספר את כל הסיפור. נקודה חשובה ישנה ביום שאחרי האירוע. מה נשאר לאחר מכן? מה נשאר אחרי כל הרוח, הצלצולים, התפאורה והאסתטיקה?
