החגיגות אחרי חיסול נסראללה: מהי העמדה היהודית והמוסרית?

המאמר פורסם ב-YNET

תקציר

השמדת אויב מר ראויה לשמחה גדולה. התנ"ך מלא שירי ניצחון במלחמה שמבטאים את הרעיון מאחורי הפסוק "באבוד רשעים – רינה", והקריאה "בנפול אויבך אל תשמח" עוסקת ביריבים מבית או באויבים שיש אופק לחיבור מחודש איתם. עם זאת, לצד השמחה חשוב להיזהר משחצנות, ויש לזכור שחזון אחרית הימים שלנו הוא חזון של שלום. הרב יובל שרלו מתייחס לחיסולו של מזכ"ל חיזבאללה.

השמדת אויב מר, כמו מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, ראויה לשמחה גדולה מאוד. נתחיל במבט על הרגע, על העכשווי. ההלכה קובעת כי כשמתרחש דבר טוב מברכים בשלב הראשון "הטוב והמיטיב" על מה שאירע, לפני תחילת החישובים וההערכות מה זה אומר כלפי העתיד. חלק בלתי נפרד מהשמחה היא הודאה לכל מי שהיה קשור בכך – מן הדרג המדיני, הצבאי, כוחות הביטחון השונים, המערכת המקיפה, המהנדסים והטכנאים, וסולם ארוך של מי שבנה את האפשרות הזו, והודאה לריבונו של עולם על הסיוע לכל המאמצים האנושיים שהביאו למכה המוצלחת הזו.

כפי שכתבתי כאן לאחר התרסקות המסוק שהביאה למותו של נשיא איראן איברהים ראיסי, לפני מספר חודשים, קשה למנות את מספר ההופעות בתנ"ך של פסוקים המבטאים את הרעיון הגדול של "באבוד רשעים – רינה". מעבר לתנ"ך, זו התחושה האנושית הבריאה והטובה, והיא מתאימה מאוד גם לעמדה המוסרית: מי שהשחית את צלם א־לוהים שבו ובחר ללכת בדרך רשעים מהווה גם מקור גדול לשמחה על כך שמותו מצא אותו. הקריאה "בנפול אויבך אל תשמח" אינה עוסקת בסוג כזה של אויבים. היא עוסקת ביריבים מבית, או באויבים שיש אופק לחיבור מחודש איתם; לא ברשעים.

התנ"ך מלא שירי ניצחון במלחמה, וכך אמר דוד המלך בסוף ימיו: "אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם. וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם וְלֹא יְקוּמוּן וַיִּפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי" (שמואל ב' כ"ב, ל"ח-ל"ט). אנו שמחים מאוד על הסרת אחד האיומים הקשים על מדינת ישראל, על מידה כנגד מידה, ועל כך שאנחנו משיבים את ההרתעה כלפי אויבינו. זוהי סיבה גדולה להארת פנים, לזקיפת קומה, לחידוש התקווה ולמבט האופטימי.

כשאנחנו מסיטים את המבט מהעכשווי אל הטווח הארוך – התמונה נעשית מורכבת יותר, וזאת בשני מובנים. ראשון שבהם הוא ההשלכות העתידיות של החיסול המוצלח – האם וכיצד זה ישיב את תושבי הצפון לבתיהם? מה תהיה ההשפעה על גורל החטופים? האם זהו תהליך לקראת מלחמה אזורית כוללת, או שיש סיכוי להרגעה? העתיד עלום, ועל כן נכון להיזהר מההיבריס, מהעיוורון, ממה שהפיל אותנו בשמחת תורה השנה, מקרע במלחמת הקרדיטים וכדומה. זוהי הדרכה נכונה תמיד – להעדיף את הענווה על השחצנות, את החשש והזהירות על פני ההתעלמות, ואת הביטחון המוחלט בניסיון לסתום כל פרצה באחריות גדולה.

שני שבהם הוא התזכורת המתמדת כי חזון אחרית הימים שלנו הוא חזון של שלום. אין לנו כל רתיעה מוסרית להילחם בנחישות ובעוז נגד אויבינו, ובד בבד אנחנו חייבים לזכור כי מטרתנו היא לכונן מציאות שבה מדינת ישראל מביאה עוד ועוד ברכה לסובב אותנו ולעולם כולו. אויבינו אילצו אותנו להוציא את המילה "שלום" מאוצר המילים הישראלי, אבל בתפילות שלנו היא מופיעה מספר רב של פעמים, ואנחנו מסיימים כל תפילה וכל קדיש במילים "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו".

האתגר הגדול שלנו הוא לעמוד כחומה בצורה ללא רתיעה כנגד כל פגיעה בנו, ועם זאת לזכור בכל עת שהיינו מעדיפים שתשומת הלב שלנו תוכל להיות מופנית לכינונה של חברת מופת צודקת, לפיתוחה של זהותנו, ולהיותנו מקור אור וטוב בעולם האנושי.

כתבה זו פורסמה באתר YNET

מאמרים נוספים בנושא

סרטונים

הקלטת וובינר: תקשורת – בין צריכה להתמכרות

מאמרים

חופש הדיבור וההגבלה העצמית

מאמרים

הרב יובל שרלו לערוץ 7: תחקיר משי זהב אחרי מותו – אתי ונצרך?

סרטונים

אתיקה תקשורתית: עקרונות אתיים והלכתיים

מאמרים

התקשורת חדלה מלהיות מתווכת של המציאות – אנחנו בבעיה גדולה

מאמרים

החגיגות אחרי חיסול נסראללה: מהי העמדה היהודית והמוסרית?

סרטונים

הרב יובל שרלו, ראש מרכז האתיקה בארגון רבני צהר, בשיחה עם אראל סג"ל, על החברה הישראלית

עוד בצהר לאתיקה

האם מוסרי לקצר את השירות הצבאי בגלל לימוד תורה? שאלת המשך

האם מוסרי לקצר את השירות הצבאי בגלל לימוד תורה?

האם בשבת מותר לטלטל את הטלפון כדי להתעדכן בהתראות פיקוד העורף?

האם מותר הלכתית לבחור את מין העובר?

האם מוסרי לסכן חיילים – כדי להציל אזרחים פלסטינים?

מי אחראי לנזק מהצפה במחסן שבבעלותי? ועד הבית או בעל הדירה שמחזיק 2 דירות בבניין?

האם מחובתי ההלכתית לתת חלק בירושה לבתו של בעלי המנוח – גם אם החוק פוטר אותי?

האם מותר להעביר אחריות מוסרית לבינה מלאכותית בקבלת החלטות על חיי אדם?