בפרשתנו מתואר בניין המשכן שהתבסס על תרומות של עם ישראל, כאשר אין הגבלה על הנתינה: ״מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי״ (שמות כ״ה, ב).
מדיניות זו של קבלת תרומה מכל אדם עשויה ליצור מצב מורכב, בו העשיר שותף במשכן במידה רבה יותר מאשר העני.

אל מול מדיניות זו ניצבת המדיניות של מחצית השקל, המתוארת בפרשת כי-תשא: ״הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל״ (שמות ל׳, טו). מתי נכון להשתמש בכל אחד מהמודלים?

בחזרה לאתיקה בפרשה