בפרשת בשלח מופיע פסוק לפיו הקב״ה ניסה את ישראל, ושם להם חק ומשפט – ״שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ״ (שמות ט״ו, כה).
הרמב״ן מבאר שהחוק והמשפט המדוברים הם עקרונות אתיקה ומוסר הקשורים בהתנהלות תקינה של חברה. הם קודמים, הן מבחינה כרונולוגית והן מבחינה מהותית, למתן תורה. במבט אתי לפרשת שמות עמדנו על קיומו של רשע הקודם למערכות חוק; במבט אתי לפרשת בא ראינו שקיים עיקרון אתי מוחלט. בפרשתנו הרמב״ן מציע מכלול שלם של עקרונות אתיים הקודמים מהותית וכרונולוגית למתן תורה.
דברים אלו של הרמב״ן מהווים נר לרגלינו בכל העיסוק באתיקה, אשר בחלקה קודמת ובסיסית יותר ממצוות התורה.

לפרשת השבוע שעבר, פרשת בא