קיימות יהודית:
אחריות סביבתית מתלמוד למעשה
בשנת 1967 טבע הכלכלן והאקולוג גארט הרדין את המונח ״הטרגדיה של נחלת הכלל״, המתאר טרגדיה פשוטה וברורה: במקרים בהם פעולה מסוימת יוצרת רווח אישי והעלות היא ציבורית, תתקבל תוצאה שהיא "טרגדיה של נחלת הכלל". גארדין הדגים את המונח ע"י שטח מרעה פתוח לכול, שבו רועים מגדלים פרות שרועות במרעה משותף. לכל רועה יש אינטרס אישי להוסיף עוד פרה למרעה המשותף, כי הרווח מהפרה שייך לרועה ועלות המרעה מתחלקת בין כולם. לכן, ברור שעם הזמן, רוב הרועים ירצו להוסיף עוד ועוד פרות. מכיוון שלכל מערכת אקולוגית יש כושר נשיאה מסוים, התוצאה תהיה הרסנית, שכן בשלב מסוים המרעה לא יצליח לחדש את עצמו. הוא יתכלה ויחדל מלהתקיים. הבעיה של נחלת הכלל היא זו שהופכת את הנושא של שמירת הסביבה והקיימות לכל כך מורכבת. תכליתה של הקיימות היא להבטיח שהמרעה – כדור הארץ – ימשיך להתקיים לטובת הדורות הבאים ושלא נכלה את משאבי הכדור.
רעיון הקיימות מעוגן היטב בהגות היהודית. כבר האדם הראשון מצווה בסיפור הבריאה בקשר לגן עדן ״לעבדה ולשמרה״ (בראשית ב, טו). כך גם המדרש המפורסם בקהלת רבה על הפסוק ״ראה את מעשה האלוקים כי מי יוכל לתקן את אשר עִוְּתוֹ״ מספר ש״בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: 'ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך'…״ (קהלת רבה ז, יג). גם ספרות ההלכה החל מהמשנה, פיתחה הלכות הקשורות לאיכות הסביבה, כגון החובה להרחיק עבודות המפיצות ריחות רעים מהעיר וכן פיתוח האיסור ״בל תשחית״. יחד עם זאת, לנוכח העובדה שמהותו של נושא הקיימות ודחיפותו הן התפתחויות חדשות יחסית טרם התפתחו הגות והלכה רחבים בנושאים אלו.
כיצד ניתן לשמור לאורך זמן על המרעה המשותף? התשובה לכך מצויה במספר רבדים: ראשית, הסברה וחינוך מעמיקים ומפורטים. אולם אין בהם די. חינוך והסברה אינם יכולים להתמודד עם מי שסובר שהתיאוריה של התכלות המרעה אינה נכונה ואינם יכולים להתמודד עם מי שמסרב להתחשב בצורכי הרבים ונוהג בכוחנות. שנית, יצירת תמריצים כלכליים אשר יפחיתו את התועלת הפרטית מהוספת פרות למרעה, כגון גביית דמי שימוש או הטלת מס לפי מספר הפרות שכל רועה מציב במרעה. עם זאת, לעיתים גם תמריצים כלכליים אינם מספיקים, שכן התועלות הכלכליות עשויות להיות שונות בין הרועים השונים וייתכן שלרועים מסוימים יהיה משתלם לשלם את ה״קנס״ הכלכלי. לפיכך, נדרש רובד שלישי נוסף, רגולציה שתגביל את השימוש במרעה ותבטיח שהוא לא יתכלה. הרגולציה כמובן חייבת להיות מגובה באכיפה יעילה, אחרת היא לא תשיג את תכליתה.
בעולם התאגידי התפתח בשנים האחרונות גורם נוסף לשיקולי השקעה מלבד הרצון להשיג תשואה בגין ההשקעה. גורם "ההשקעה האחראית", שמכונה בקצרה ESG (של Environmental, Social, and Governance), מבקש לקחת בחשבון במסגרת שיקולי ההשקעה גם שיקולים הקשורים לשמירת הסביבה, שיקולים חברתיים וכן שיקולים הקשורים לאיכות הממשל התאגידי של הגוף בו מבקשים להשקיע.
קבוצת הפניקס הינה הגוף המוסדי המנהל את היקף הנכסים הגדול ביותר בישראל. נכון למועד כתיבת שורות אלו, היקף הנכסים שקבוצת הפניקס מנהלת עולה על חצי טריליון ש"ח. כוח השקעה זה מטיל עלינו אחריות לעשות כמיטב יכולתנו על מנת לשמור על המרעה למען הדורות הבאים. בהתאם, מדיניות ההשקעה של קבוצת הפניקס קובעת כי בבחירת השקעותיה הקבוצה תיקח בחשבון גם שיקולי קיימות ושמירת הסביבה.
התחשבות בשיקולי קיימות בהחלטת השקעה שייכת לרובד השני של יצירת תמריצים כלכליים בהתמודדות עם החובה לשמור על המרעה. אלא שכאמור יצירת תמריץ כלכלי אינה מספקת. מתוך הבנה שליהדות ישנה השפעה על תחום החינוך וההסברה ואצל שומרי מסורת ההשפעה היא אף מעבר לכך, פנינו לארגון רבני צהר בבקשה לערוך מחקר בנושא קיימות שיגבש מסגרת הלכתית מחייבת. מחקר שלא יישאר בממד העיוני בלבד אלא יעסוק בהלכה למעשה בתחום הקיימות.
לשמחתנו, מרכז האתיקה בארגון רבני צהר נענה לאתגר והקים צוות בהובלת הרב יובל שרלו שבו היו שותפים הרבנים אוריאל גנזל, אברהם סתיו וירון מושקוביץ. תוצאת מחקרם – "קיימות יהודית: אחריות סביבתית מתלמוד למעשה" – מובאת בפניכם. מחקר זה משלב עיון וניתוח מקורות יסוד ומסקנות מעשיות בשלושה ממדים: הפרט, הקהילה והמדינה.
אני מבקש להודות למרכז האתיקה בארגון רבני צהר ולחוקריו, על העמל הרב ועל תוצאותיו, שיש בהן פריצת דרך בכך שהמחקר איננו נשאר ברמה העיונית אלא הוא בגדר "תלמוד שמביא לידי מעשה".
אנו סבורים שמחקר זה הוא דוגמה מצוינת לכך כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית וכי היהדות רלוונטית בחשיבה ובהתוויית דרך בנושאים בוערים גלובליים הנמצאים על סדר היום הציבורי. אנו מקווים שהחוברת הזו תגביר את המודעות וחשיבות הנושא לקהלים רחבים יותר ותהיה חלק מהמאבק הקשה לשמירת כדור הארץ כך שלא נסבול מהטרגדיה של נחלת הכלל.
מני נאמן
משנה למנכ״ל, קבוצת הפניקס
