"גולם" שאינו אדם: על הסכנות שבמיזמי "רב דיגיטלי"

תקציר

השימוש בבינה מלאכותית ליצירת דמות המדמה שיח רבני מעלה חשש כבד של "גניבת דעת", איסור חמור בתורה. הכרחי להבחין הבחנה חדה בין כלי טכנולוגי לבין מקור סמכות הלכתי.

בתקופה האחרונה הופיעה דמות רבנית, בשם "הרב מנחם גולדברג", שמתברר שאינה אלא דמות פיקטיבית שנוצרה ע"י בינה מלאכותית. תופעה זו אינה רק חידוש טכנולוגי מרשים אלא אירוע המציב לפתחנו שאלות אתיות והלכתיות הרות גורל. בעוד שהפיתוח מדגים יכולות עיבוד מידע מופלאות, עמדתנו במרכז האתיקה שעלינו לעצור כעת ולבחון את המשמעות של יצירת דמות מלאכותית אל מול מהותה של מסורת הפסיקה היהודית, ושימושים בבינה מלאכותית בכלל.

כמי שעוסקים וחוקרים את התחום זה מספר שנים, אנו חשים דאגה עמוקה מפני מחיקת ההבחנה היסודית שבין אדם לבין כלי. ייחוס תכונות אנושיות למכונה הוא סכנה תודעתית; אנו עלולים למצוא עצמנו במציאות שבה בני אדם פונים למערכת אלגוריתמית לקבלת סיוע נפשי או רוחני, תוך בלבול חמור בין המכונה לבין מפגש אנושי אמיתי. עמדתנו היא חד-משמעית: אדם איננו מכונה ומכונה איננה אדם – לא בטיפול נפשי ולא בפסיקה הלכתית. המכונה היא בבחינת "גולם" שאינו אדם, וכל ניסיון לשוות לה פנים אנושיות פוגע בערכו הייחודי של האדם הנברא בצלם.

פסיקת הלכה איננה פעולה טכנית של שליפת נתונים, אלא שילוב מורכב של הבנת המציאות, אחריות מוסרית והקשר אישי-חברתי. מסורת ישראל קובעת כי "לא בשמים היא", והכרעת ההלכה נמסרה לשכלו של הפוסק כאדם בשר ודם. מערכת אלגוריתמית אינה מסוגלת לשאת בנטל של "יראת הוראה" – אותה אחריות אישית של הרב כלפי השואל וכלפי בורא עולם. המפגש הבלתי אמצעי והבנת מצבו הייחודי של השואל הם לב לבה של ההלכה, ודבר זה נעדר לחלוטין מן המערכות המלאכותיות.

השימוש בבינה מלאכותית ליצירת דמות המדמה שיח רבני מעלה חשש כבד של "גניבת דעת", איסור חמור בתורה. יצירת מראית עין של סמכות הלכתית שאינה קיימת באמת היא מעשה של הטעיה. חיקוי סגנון הכתיבה הרבני – במבנה הדברים ובעושר המקורות – הוא חיצוני בלבד, ואינו משקף שותפות בעולם הערכים או מחויבות דתית אמיתית. יתרה מכך, מערכות אלו נוטות לעיתים להפיק "מצגי שווא", הכוללים ציטוטים לא מדויקים ופסקי הלכה מוטעים, העלולים להטעות את הציבור.

סיכום והמלצות 

אין מניעה עקרונית מלהסתייע בטכנולוגיה כ"חברותא" לניתוח מקורות או ככלי עזר ללימוד, אך הכרחי להבחין הבחנה חדה בין כלי טכנולוגי לבין מקור סמכות הלכתי. עלינו להוביל לשימוש אחראי וזהיר בכלים אלו, תוך שמירה קפדנית על יסודות מסורת הפסיקה.

אנו במרכז האתיקה מזהירים ומדגישים כי אדם אינו מכונה ומכונה אינה אדם. לפיכך, אנו מבקשים להמליץ את ההמלצה הבאה: יש להתייחס לכל תוכן המופק באמצעות מערכות בינה מלאכותית כחומר גלם בלבד, הדורש בחינה מעמיקה ובירור יסודי עם תלמיד חכם מוסמך בטרם יאומץ למעשה. כל תוכן תורני המופק בדרך זו חייב לכלול הצהרה ברורה ובולטת המבהירה כי מדובר בתשובה טכנולוגית שאין לראות בה פסיקה הלכתית מוסמכת.

מאמרים נוספים בנושא

סרטונים

ראיון של הרב יובל שרלו לדני רופ בערוץ הכלכלה על הרב בינה מלאכותית

מאמרים

"גולם" שאינו אדם: על הסכנות שבמיזמי "רב דיגיטלי"

מאמרים

הרב שסחף אלפי אנשים בכל העולם: הסתיר סוד אחד גדול

מאמרים

ה-AI יוכל לפסוק הלכה? הרבנים דווקא חושבים אחרת

מאמרים

שימוש במערכות בינה מלאכותית לפסיקת הלכה [נייר עמדה מקוצר]

מאמרים

יצירת ייצוגים דיגיטליים של נפטרים ע"י בינה מלאכותית [נייר עמדה מקוצר]

מאמרים

הבינה המלאכותית כחברותא

מאמרים

כפה עליהם AI כגיגית

עוד בצהר לאתיקה

האם בשבת מותר לטלטל את הטלפון כדי להתעדכן בהתראות פיקוד העורף?

אם אסור להשקיע בחברה לא מוסרית – למה לקנות ממנה?

מסיבות פאר בזמן מלחמה וסבל: חוסר רגישות משווע או חובה קהילתית?

תחפושת פוגענית בשם הצחוק: פורים הוא רישיון להשפיל אחרים?

"אני צם בתענית אסתר, אז אני לא עובד": גזל זמן בחסות הדת?

המירוץ המטורף למשלוח המנות המושלם: לא הגזמנו?! 

האם הגיע הזמן לאסור הלכתית שימוש בכלים חד־פעמיים?

האם ההלכה מחייבת להמשיך טיפול גם כשהחיים הפכו לסבל?