בשר מתאי גזע [נייר עמדה]

1. הצגת הנושא

ההתפתחויות השונות בתחומי הטכנולוגיה מזמנות חידושים שבעבר ניתן היה רק לדמיין; אחת מהן היא אפשרות הפקתו המלאכותית של בשר במעבדה. לפני כמה שנים הוצג פיתוח חדשני שמאפשר ליצור בשר מתאי גזע שהופקו מבעלי חיים ומוינו לתאי שריר; ומאז במעבדות שונות ברחבי העולם עמלים מדענים על שיפור ההליך והפיכתו לכדאי מבחינה כלכלית – וייתכן שבעתיד הלא־רחוק יהפוך התהליך למקובל בתעשיית המזון.¹

מבחינת היהדות, המצאה זו מעלה שתי סוגיות מעניינות. ראשית עולה השאלה: האם לעודד פיתוחים כאלו או שמא יש לחשוש שטכנולוגיות מתקדמות כאלו יובילו לסכנות שאינן ידועות? בכלל החששות הללו יש למנות פגיעה אפשרית באיכות המזון או בבטיחותו וחשש כללי מהתערבות מלאכותית בטבע שעלולה להתגלות כאליה וקוץ בה – אם באופן ישיר, אם בסופו של תהליך ארוך ('מדרון חלקלק'). נוסף על כך נשאלת שאלה בתחום הכשרות: האם הבשר יהיה כשר לאכילה גם אם יופק מבעלי חיים שאינם כשרים? האם ייחשב כבשר ממש ואסור יהיה לאוכלו יחד עם חלב?

2. המבט היהודי

1.2. נקודת המוצא

שאלת יסוד בדיון היא מידת התועלת והצורך שישנם בפיתוח בשר מתורבת, ויש לכך השפעה על מערכת השיקולים להיתר ועל משמעותו של ההיתר.

2.2. שיקולים בעד

1.2.2. היחס הבסיסי לפיתוח העולם:

ככלל, היהדות מתייחסת בצורה חיובית לפיתוחים שמקדמים את העולם ורואה בכך שותפות חיובית בין האדם לא־ל. כבר בבריאת העולם אמר ה' לאדם הראשון: "ומִלאו את הארץ וכִבשֻׁה",² והדבר התפרש על ידי חכמי הדורות כהנחיה לפתח את העולם ולשכללו.³ מקורות רבים בדברי חז"ל ממחישים זאת וביניהם הקביעה כי "מעשי בשר ודם נאים ממעשיו של הקב"ה",⁴ והקביעה כי "כל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשייה [=תיקון]".⁵ משמעות הדברים היא שהבורא ברא את העולם חסֵר ותפקידו של האדם לשכללו;⁶ ולכן ניתן לראות את יצירותיו של האדם כמעשי ה' – שיצר את הטבע באופן הראוי להתחבר עם שכל האדם (שבכוחו להשלים ולהוציא אל הפועל את השלמת המציאות הטבעית).⁷ פיתוחים מדעיים וטכנולוגיים הם גם מימוש של הסגולות המיוחדות שניטעו באדם, ובכך בא לידי ביטוי כבוד האדם המתואר בספר תהלים: "ותחסרהו מעט מא־להים וכבוד והדר תעטרהו; תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו".⁸ מלבד כל אלו מצויים מקורות רבים אחרים שתומכים בפיתוח העולם ושכלולו.⁹ 

2.2.2. אקולוגיה וצורכי המזון של העולם:

נוסף על כך, תעשיית הבשר היא אחד המזהמים הסביבתיים הגדולים ביותר בעולם, וייתכן (אם כי עניין נתון במחלוקת) שתהליך הגידול של בשר סינטטי יהיה מזהם פחות¹⁰ ובכך יוגשם הערך של שמירה על קיום העולם.¹¹ כמו כן, משאבי האוכל בעולם הולכים ומתכלים, ועל האדם לעשות כל שהוא יכול כדי להבטיח את עתידו ולהימנע מרעב עתידי;¹² ודומה שגם מסיבה זו חשוב לחקור את אפשרויותיה של הטכנולוגיה הנידונה.

3.2.2. צער בעלי חיים:

טעם משמעותי נוסף בעד טכנולוגיה זו הוא מניעת הסבל הגדול שיש לבעלי חיים הגדלים במשקים המודרניים.¹³ אף שבאופן עקרוני צרכיו של האדם קודמים לצורכי בעלי חיים, ברור שאם ניתן למנוע סבל מבעלי חיים – הדבר רצוי.¹⁴ חשיבותה של מניעת הסבל מתחזקת כשמדובר בסבל גדול במיוחד או כשמדובר כאשר מנגד עומד צורך קל של אדם, ויש פוסקים שאסרו גרימת סבל לבעלי חיים במקרים כאלה.¹⁵

3.2. שיקולים נגד

1.3.2. מבוא:

נקודת המוצא הבסיסית לדיון היא שבאופן הלכתי 'טהור', לא ניתן לאסור דבר שהתורה לא אסרתו וכלשונו הנאה של בעל 'תפארת ישראל':¹⁶ "שכל דבר שלא נדע טעם לאסרו הוא מותר בלא טעם, דלא הזכירה התורה דברים המותרים כולן, רק דברים האסורים". עם זאת, ייתכן שמבחינה אתית ישנם צדדים שבגינם ראוי להתנגד לתופעה המדוברת.

4.2. שיקול ראשון נגד – התערבות מוגזמת בבריאה

1.4.2. טעם איסור כלאיים:

לצד המקורות התומכים בפיתוח העולם ושכלולו, ישנו מקור משמעותי אשר יכול להתפרש כמכוון את האדם לסגת מפעולות היוצרות שינוי משמעותי בעולם, מתוך עמדה שזוהי חריגה מהמנדט שניתן לו על ידי הבורא; מדובר כמובן באיסור הרבעת מיני בעלי חיים שונים ובאיסור הרכבת אילנות שונים וזריעת מינים שונים בשדה. לדברי כמה חכמים, ובראשם הרמב"ן,¹⁷ אחד הנימוקים לכך הוא שהעושה כן "משנה ומכחיש במעשה בראשית, כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל הצורך ויחפוץ הוא לעזור בבריאתו של עולם להוסיף בו בריות".

2.4.2. הסתייגויות:

בפועל, בהכרעות ההלכתיות, המשקל שניתן לשיקולים מעין אלה מצומצם למדי.¹⁸ ראשית, דברי הרמב"ן הם נתינת טעם למצווה ולטעמי המצוות אין משקל מחייב בהכרעה ההלכתית, והדברים מקבלים משנה תוקף מכך שחכמים אחרים נתנו טעמים שונים לחלוטין לאיסורי כלאיים.¹⁹ מלבד זאת, דברי הרמב"ן עוסקים דווקא ביצירת מין חדש משני מינים, שהרי מדבריו במקום אחר משתמע שהוא תומך ב'כיבוש העולם'.²⁰ יתרה מזאת, בכמה מקומות בספרות חז"ל – וכן בספרות תורנית מאוחרת – מתוארת יצירה ניסית של בני אדם ובעלי חיים (או יצירה בהתאם למדע שהיה מקובל בימיהם).²¹ נוסף על כך, אפילו בהלכות כלאיים ישנם פרטי הלכות שאינם תואמים את ביאורו של הרמב"ן, ובכלל זאת חלוּת האיסור על עצים למרות שלא נוצר בהם מין חדש, ומאידך־גיסא מצבים שבהם נוצר מין חדש ואין בכך איסור.²²

ניתן לסכם ולומר כי האתוס ההלכתי הבסיסי, שאומץ על ידי רוב פוסקי ההלכה, הוא של חוסר הגבלות על המחקר המדעי ואי־הימנעות מפיתוח המצאות חדשות, ובתנאי שהחשיבה על יצירות אלו תיעשה באופן זהיר ואחראי, תוך מודעות לכך שהייצור נעשה מכוחו של הבורא.²³

5.2. שיקול שני נגד – חשש מסכנות עתידיות

1.5.2. חשש מפיתוח טכנולוגי עתידי:

במאות השנים האחרונות, ובמיוחד במאה האחרונה, נעשתה התקדמות מופלאה בתחומי המדע השונים שאפשרה לפתח טכנולוגיות מופלאות ואמצעי עזר מועילים לאדם. לעיתים, טכנולוגיות אלו יוצרות שאלות אתיות כבדות משקל (פצצות גרעין, שיבוט גנטי וכיוצא בזה), אולם איש לא מעלה על דעתו למנוע כל התקדמות טכנולוגית בשל חשש עתידי, משום שבכך מאבדים את הטוב העצום הקיים בפיתוחים הללו.

2.5.2. המדרון החלקלק ומנגנון הגזירות: ²⁴

ככלל, נכון לומר שמערכת החשיבה של חז"ל כוללת הסתכלות מערכתית וחשש מ'מדרון חלקלק', והדבר בא לידי ביטוי במערכת המסועפת של גזירות חכמים. אומנם, בקרב הפוסקים מוסכם שכיום אין לנו סמכות לגזור גזירות חדשות, אולם אפשר לשאוב מעיקרון זה את ההבנה שראוי לתת משקל לחששות עתידיים. אכן, גם לגזירות ישנן הגבלות, ולענייננו משמעותית היא קביעתם של חז"ל שאין מקום לחששות מרחיקי לכת בלא גבול.²⁵

3.5.2. איסור הסתכנות כמקור השראה:

השראה לדיון ניתן לשאוב מההלכה העוסקת בשאלת ההסתכנות לצרכים לא־חיוניים.²⁶ אף שבאופן עקרוני אסור לאדם לסכן את נפשו, מדברי הגמרא ברור שמותר לאדם לסכן את עצמו לשם עבודתו.²⁷ הפוסקים הסבירו שבעניין זה מתחשבת ההלכה בנוהג המקובל בעולם, כלומר בדרך הארץ הטבעית²⁸, ומאזנת בין חשיבות המטרה שלשמה נעשתה ההסתכנות לבין עוצמת הסכנה.²⁹ קו מנחה זה יכול לשמש מקור השראה גם לגבי שאלת פיתוחן של טכנולוגיות חדשניות:³⁰ מחד־גיסא, כל עוד מדובר בטכנולוגיות ניסיוניות ראוי לפתחן בהדרגה, שכן ההסתכנות בהן עדיין אינה 'מנהג העולם'; ומאידך־גיסא, ככל שמדובר בתועלת רבה ובסיכון פחוּת – יהיה הדבר מותר.

4.5.2. חששות ברורים ומעורפלים:

ראוי להדגיש כי שיקול זה רלבנטי רק במצב שבו החששות מבוררים, ולא במצב של חשש כללי מסכנות עתידיות והתנגדות עקרונית לטכנולוגיה לא־מוכרת, וממילא ברור שלא נכון לאסור באופן גורף מטעם זה. עם זאת, ייתכן שנדרש שההתקדמות תיעשה באופן הדרגתי שיאפשר לבחון אם אכן קיימים סיכונים עתידיים;³¹ ובמידה שישנם חששות מבוררים, נדרשת הקמתם של מנגנוני פיקוח מתאימים.³²

6.2. כשרותו של הבשר הסינטטי

1.6.2. מבוא:

שאלת כשרות הבשר הסינתטי עוסקת במצב חדש שקשה למצוא לו דמיון בסוגיות קודמות. בשנים האחרונות נכתבו מספר מאמרים בעניין זה,³³ וקיימת לגביו מחלוקת בין פוסקי הלכה. להלן נציג בקצרה את עיקרי הדיון ונציע הכרעה מסוימת.

2.6.2. חשיבותם של תאי הגזע:

השאלה הראשונה היא מידת חשיבותו ההלכתית של תא גזע מיקרוסקופי – בין לגבי תא שנלקח מבהמה שלא עברה שחיטה כשרה, בין לגבי 'בשריותו' של בשר שנוצר מתא כזה. יש הטוענים שאין לתא כל חשיבות הלכתית; ודעתם מבוססת על ההכרעה המקובלת כי אין לחשוש משתיית מים אף שהם מלאים בחיידקים, ועל ההכרעה כי אף שתפילין צריכות להיות מרובעות, אם הריבוע פגום באופן שלא ניתן להבחנה בעין בלתי־מזוינת – התפילין כשרות.³⁴ אלא שאין די בטיעון זה משום שבענייננו מדובר בתא מיקרוסקופי שהאדם מיחס לו חשיבות מיוחדת: דווקא בו הוא מעוניין והוא עתיד להצמיח תוצר נראה לעין; ואכן בהקשר מעט שונה פסק ר' שלמה זלמן אויערבך כי עשוי להיות איסור כלאיים בהכנסת מקטע DNA של צמח אחד לשני, אף שהמקטע אינו נראה בעין בלתי־מזוינת.³⁵ נימוק אחר, דומה ושונה כאחד, שהוצע על המתירים, הוא דינו של עובּר שקודם שהגיע לגיל ארבעים יום מתחילת ההיריון נחשב 'מים' בלבד³⁶ – וזאת אף שלעובר יש בשלב זה תאי גזע – אך יש להתלבט עד כמה ההיקש עולה יפה.

3.6.2. ביטול הזהות מחמת התהליך:

אף אם חל איסור על תא גזע, יש להתלבט האם תהליך הפיתוח לרקמת שריר, ומאוחר יותר עיבודו לכדי מוצר הראוי לאכילה, אינם מפקיעים ממנו את חלוּת האיסור – משום שמדובר במוצר חדש שאבדה זהותו הקודמת (מה שמכונה בשפה ההלכתית "פנים חדשות באו לכאן"). דוגמה מפורסמת לכך היא המחלוקת בעניין ג'לטין העשוי מעצמות בשר טמא: רבים הקלו בעניין זה ולא־מעטים מהם הסתמכו גם על אובדן הזהות;³⁷ אולם היו שהחמירו בנידון זה³⁸ או הקלו מבלי לקבל את טעם שינוי הזהות.³⁹ יש לציין כי ייתכן שהנידון דידן קל מג'לטין – שכן התא מצד עצמו לא היה מסוגל להצמיח רקמת שריר והוא זקוק לחומרים המזינים אותו ולמניפולציות מעבדתיות שונות – ולכן יש שדימו את התהליך לזרע אסור שנשתל באדמה וצמח – שמעיקר הדין כשר לאכילה.⁴⁰ מאידך־גיסא, האוסרים מבחינים בין זרע שמתמזג באדמה לבין תא שהוא עצמו מה שצמח.⁴¹

4.6.2. הכרעה והסתייגות:

בשל הנימוקים הרבים להתיר נראה שאכן יש להיתר על מה שיסמוך, אולם הדבר כפוף לשאלות נוספות כמו כשרות המצע והמרכיבים שמסייעים לתא לגדול. כיום מדובר בדם, ולפיכך נראה שהבשר אסור באכילה.⁴²

3. מסקנות

1. פיתוחים טכנולוגים פורצי דרך, גם כאלה שיש בהם התערבות בטבע, מותרים וראויים בעיני היהדות ואין בכך התערבות פסולה במעשי בראשית. יחד עם זאת, יש לעשותם בזהירות ובהדרגה תוך בחינת הסיכונים השונים.

2. ככל שמדובר בפיתוח המסייע יותר לאדם, ראוי ליטול את הסיכונים הכרוכים בו. בשר מתורבת עשוי להועיל בהגדלת מאגרי המזון, במניעת פגיעה אקולוגית ובהפחתת הפגיעה בבעלי החיים, והסיכונים לגביו אינם גבוהים ולכן ראוי לפתחו.

3. הפוסקים נחלקו לגבי כשרותו של בשר מתורבת שמקורו מבעל חיים שלא נשחט כדין, ובאותה מידה גם לגבי בשר שמקורו בתאי גזע של בהמות טמאות. למעשה, נראה שהבשר כשר אך כיוון שמדובר בתהליך חדש, הההיתר תלוי באופן המדויק שבו ייעשה הבשר, ואפשר שאם המצע לגידולו יהיה דם – ירבו האוסרים.

4. עמדתנו העקרונית היא שהמוצר הסופי אינו בשר, בשל תהליכי הייצור והעיבוד שהוא עובר ומשום שלא מתקיימים בו היסודות הבסיסיים ביותר של החיים.

להרחבה: הנדסה גנטית ובשר משובט: פנינו לאן?

1. התהליך תואר בכתבות רבות בכלי התקשורת. נציין כאן לתיאור (שמצטיין באריכותו) באתר 'גיקטיים': https://www.geektime.co.il/soon-we-will-eat-meat-without-harming-animals. בכתבה זו מצוינים גם תהליכים חדשניים אחרים ליצירת בשר מלאכותי, שהחלק הראשון של נייר עמדה זה רלבנטי גם להם.
2. בראשית א, כו.
3. כך ניתן להבין מביאורו של הרמב"ן לפסוק, וראה: הרב יעקב אריאל, 'התערבות האדם במעשה בראשית', הלכה בימינו, ירושלים תש"ע, עמ' 140; הרי"ד סולובייצי'ק, איש האמונה, ירושלים תשמ"ח, עמ' 14–18.
4. תנחומא (בובר), תזריע, ז. במדרש שם מתואר דו־שיח בין ר' עקיבא לטורנסרופוס הרשע לגבי מצוות מילה, שבמהלכו אומר ר' עקיבא כי מעשי בשר ודם יפים ממעשי הא־ל (לדוגמה, מיני מאפה טובים משיבולים) ובאופן דומה יש מצווה לעשות ברית מילה אף שהא־ל ברא את האדם ערל.
5. בראשית רבה (וילנא), יא, ו.
6. הרי"ד סולובייצ'יק, ימי זיכרון, ירושלים תשנ"ו, עמ' 89.
7. ראה בדברי הראי"ה קוק, עין איה, ברכות, פרק ח, פסקה א. הראי"ה קוק מסביר באמצעות זאת את הברכה שמברכים על 'בריאת' האש (שנוצרה למעשה על ידי האדם).
8. תהלים ח, ו–ז; וראה דברי הרי"ד סולובייצ'יק, לעיל הערה 3.
9. ראה: אנציקלופדיה הלכתית רפואית (מהדורה שנייה, ירושלים תשס"ו), 'מבוא ג: היחס העקרוני לחידושים מדעיים', עמ' 158–163; הרב דוד בלייך, 'שיבוט אנושי והלכה', בתוך: יונתן רזיאל (עורך), שיבוט גנטי – מבט תורני, ירושלים תשס"ד, עמ' 54–55.
10. סקירה בהירה והפניות למקורות מדעיים מצויה אצל נועם לויתן, 'לאכול בשר בלי להרוג חיות', מכון דוידסון (זמין במרשתת).
11. כך נאמר במדרש קהלת רבה (וילנא) ז, א: "בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך". אומנם מההקשר נראה שמדובר בעיקר בקלקול שנובע מחטאים של האדם, אך מכל מקום נאמר במדרש באופן מפורש שיש לדאוג לקיום העולם.
12. לויתן (לעיל הערה 10).
13. על כך ראה בנייר העמדה 'צער בעלי חיים בתעשייה' סעיפים 1–2.
14. ראה שם, סעיפים 2.3.3.–3.3.3.
15. ראה שם, סעיף 4.3.3.
16. תפארת ישראל, יכין, ידיים ד, ג, אות כז.
17. פירוש הרמב"ן לתורה, ויקרא יט, יט, ד"ה את חוקותי. ראה גם בביאורו של רבינו בחיי לפסוק ובספרו של רש"ר הירש, חורב, פרק נז (מהדורת ירושלים תשס"ז, עמ' 267).
18. הדברים מבוססים על אנציקלופדיה הלכתית רפואית (לעיל הערה 9), עמ' 155–158; על דברי הרב אריאל (לעיל הערה 3), עמ' 138–141; ועל דברי הרב יצחק שילת, הלכה רפואה וכוונות התורה, ירושלים תשע"ד, עמ' 260–261.
19. ראה למשל מורה הנבוכים ג, לז.
20. ראה לעיל הערה 3.
21. ראה: סנהדרין סה, ב; בית הבחירה סנהדרין סז, ב; שו"ת חכם צבי סימן סב.
22. ראה: אנציקלופדיה הלכתית רפואית (לעיל הערה 9), עמ' 156–157; הרב אריאל (לעיל הערה 3), עמ' 139; הרב שילת (לעיל הערה 18), עמ' 197–200, 260.
23. ראה במיוחד אצל הרב אריאל (לעיל הערה 3), עמ' 141. לגישה שונה ראה: הרב יוסף שלום אלישיב, מובא בנשמת אברהם (מהדורה שנייה, ירושלים תשס"ז), חו"מ, סימנים קפד–קפה; וכן בדברי בעל נשמת אברהם, שם, עמ' קפח–קפט.
24. להרחבה ראה בקורס 'המדרון החלקלק' (קורס 5 מסדרת הקורסים באתיקה יהודית באתר).
25. משנה פסחים א, ב; יומא א, א.
26. להרחבה בנושא זה ראה מה שכתבנו בנייר העמדה 'חובת גילוי במחקר גנטי', סעיף 3.
27. וכדברי הגמרא (בבא מציעא קיב, א) שמנמקת את האיסור להלין את שכר הפועל במילים: "ואליו הוא נשא את נפשו, מפני מה עלה זה בכבש ונתלה באילן ומסר את עצמו למיתה – לא על שכרו?!".
28. ראה שו"ת ציץ אליעזר טו, לז בשם שו"ת שם אריה.
29. שו"ת מנחת אשר ג, קכא.
30. נציין בהקשר זה שתשובת הציץ אליעזר (לעיל הערה 28) עוסקת ב"התקנת מערכת אוטומטית להשגחה על מצבו של חולה מסוכן כתחליף להשגחה צמודה של כח אדם".
31. ראה אנציקלופדיה הלכתית רפואית (לעיל הערה 9), עמ' 146–147.
32. ראה: הרב שילת (לעיל הערה 18),עמ' 8; נחום רקובר, 'שיבוט גנטי – תחרות במעשה ה'? ', בתוך: שיבוט גנטי – מבט תורני (לעיל הערה 9), עמ' 135.
33. הרב צבי רייזמן, 'בשר מתאי גזע' תחומין לד (תשע"ד), עמ' 99–112; הרב יהודה בצלאל שפיץ, 'בשר מתאי גזע – (הערות על מאמרו של ר' צבי רייזמן בתחומין לד)', תחומין לה (תשע"ה) עמ' 193–196; הרב יעקב אריאל, 'כשרותו של בשר מתורבת' תחומין לו (תשע"ו), עמ' 447–454; הרב זאב ויטמן, 'בשר מתורבת', שם, עמ' 458–461; הרב חנוך קאהן, 'כשרותו של הבשר המלאכותי', המעין נו, ב (תשע"ו), עמ' 75–86.
34. שו"ת אגרות משה יו"ד ב, קמו; שו"ת יחווה דעת ו, מז.
35. ראה גם את הנימוקים שהציעו פוסקים רבים כדי להסביר מדוע הנדסה גנטית – המכניסה לצמחים גנים ממקור חי שאינו כשר – אינה אסורה: הרב יהודה הלוי עמיחי, 'דין צמחים שנוצרו בהנדסה גנטית' אמונת עתיך 93 (תשע"ב), עמ' 38; הרב שמואל דוד, 'דין צמחים שנוצרו בהנדסה גנטית', שם, עמ' 32–33; ילקוט יוסף מצוות התלויות בארץ, ב, הלכות כלאיים, סימן רצה, הערה כ.
36. לעניין זה כמה השלכות, ראה: יבמות סט, ב; נידה ל, א. כמה פוסקים צירפו טעם זה כנימוק להקל באיסור הפלת עובר, ראה אנציקלופדיה הלכתית רפואית (לעיל הערה 9), עמ' 785–786.
37. שו"ת אחיעזר ג, לג ה; שו"ת יביע אומר ח, יו"ד כא.
38. שו"ת משנת ר' אהרן יו"ד טז, ט; שו"ת אגרות משה יו"ד ב, כז (אם כי לדעתו האיסור הוא רק מדרבנן).
39. הרב יחזקאל אברמסקי שדעתו הובאה בפתיחה לשו"ת ציץ אליעזר ד.
40. בתרומה יש דין מיוחד מדרבנן הקובע שגידולי תרומה דינם כתרומה, ראה משנה תורה הלכות תרומות יא, כא.
41. הרב אריאל (לעיל הערה 33), עמ' 448–449.
42. הרב שפיץ (לעיל הערה 33), עמ' 196; הרב רייזמן (לעיל הערה 33 [במאמרו השני]), עמ' 457.