בית » פרשת שבוע » ספר ויקרא » אמור » מהו מקומם של בעלי מומים בעבודת המקדש? מבט אתי לפרשת “אמור”

מהו מקומם של בעלי מומים בעבודת המקדש? מבט אתי לפרשת “אמור”

מאת הרב יובל שרלו

מהו מקומם של בעלי מומים בעבודת המקדש?

מצד אחד אנחנו מוצאים שפע של התייחסות לגר, היתום, האלמנה. אדם לא נפסל בגלל דמותו, בריאותו, מצבו המשפחתי וכד’.

אך במקדש, ישנו ציווי מפורש שאנשים בעלי מומים לא יעבדו בעבודת המקדש והקורבנות. זוהי שאלה גדולה, ולא בטוח שיש לנו תשובה מספיק טובה לשאלה הזאת.

מצד אחד, לכולנו יש בעיות. בני אדם לא מושלמים, ומי שעוסק בגנטיקה יודע שלכל בני האדם יש איזשהי מוטציה או גן פגום כלשהו.

מצד שני, התורה רוצה להדגיש שיש מקום אחד, המקדש, שבו שואפים לשלמות. שלמות מוסרית, מידתית, ושאלמות פיזית.

התורה מזכירה לנו שבד בבד עם כל החסרונות האנושיים והפגמים, אדם צריך לשאוף לשלמות, פיזית ומוסרית. התורה מאזנת בין שוויון בין בני האדם, לבין חתירה לשלמות.

לסרטוני ‘אתיקה בפרשה’ נוספים לחצו כאן


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים

אודות צהר לאתיקה

מרכז 'צהר לאתיקה' מיסודו של ארגון רבני 'צהר' מבקש להיות שותף בקידום התנהגותם האתית של הפרט במדינת ישראל ושל המדינה בכללה; חזונו הוא מדינה שהאתיקה היא חלק בלתי נפרד מיסודות קיומה. במסגרת חזון זה, עוסק המרכז בשני תחומים עיקריים: ליבון סוגיות אתיות מגוונות וגיבוש עמדות אתיות ברוחה של היהדות; ובהשתתפות בתהליך הפיכת התיאוריות האתיות למציאות יומיומית.

קרא עוד