בטלה קורונה בטלה אהבה

המאמר פורסם ב-שבתון, במדבר תש"פ

תקציר

משבר הקורונה שינה את עולמנו בתחומים רבים. אך כמה מהשינויים הללו ישאר כשהקורונה תחלוף? האם דברים שבאים ברגע, גם חולפים בקלות?

ארבעים יום אחרי מעמד הר סיני נעשה חטא העגל; כחודש ומעט לאחר האירוע הגדול ביותר בתולדות האומה הישראלית – שמיעת קול ה' מתוך האש והישארות בחיים – רקד עם ישראל סביב עגל הזהב וגם לצחק. לא זו בלבד, אלא שהמשפט המרכזי שנאמר אז היה "אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים", והוא נאמר על תבנית שור שהם עצמם יצרו. ביאורים רבים נאמרו לתופעה זו – חלקם מבוססים על התכונה האנושית שאין אתה יכול להרים במהירות בני אדם הנמצאים במצב מסוים ולחולל מהפך; חלק מבוססים על הטיעון שאמנם מדובר בעגל הזהב, אולם יש לראות בעשייתו דווקא את השיקוף של מעמד הר סיני, שכן המוטיבציה לעשותו נבעה דווקא מכוח העובדה שהמעמד הותיר את חותמו, והעם ביקש פורקן לרגשי קרבת הא-לוהים שהיו בו, ומצא אותם בהתקרבות לעגל.

ומדוע כל אלה חיוניים לתודעתנו דווקא בזמן הזה? מאז פרוץ משבר הקורונה נכתבו אין ספור הערכות כיצד ייראה העולם אחריו, מה ניקח מאתנו מהזמנים האלה, כיצד תיראה התפילה בבית הכנסת, ומה יהיה היחס בין הורים לילדים, ועוד ועוד. הערכות אלה מבוססות על ההנחה כי בשל דרמטיות מה שהתחולל כאן בחודשים האחרונים – אין ספק שהדברים יטביעו חותם. מחשבות ומעשים שהיו חלק בלתי נפרד מהעבר ישתנו, ההרגלים הישנים יידחו מפני הרגלים חדשים טובים יותר ומשופרים יותר וכדו'. יש בדברים גם הרבה מאוד תקווה, שהעולם החדש ייראה אחרת כתוצאה מסיבוב הספינה הכבדה של המציאות.

התפרצותו של חטא העגל מלמדת שהערכות אלו כנראה מוגזמות מאוד, ואין להן באמת על מה שיסמוכו. הן נובעות יותר מתקוות מאשר מעובדות, ומאופטימיות יותר מאשר ריאליות. שכן, אכן נוצרו תנאים מיוחדים לאפשרויות של שינוי, בין בחיים הפרטיים ובין בחיים הציבוריים. ברם, שינויים בעלי משמעות מהותית מתחוללים בראש ובראשונה מתוך עבודה פנימית, מאמץ והכרעה אנושית פנימית. כאשר הדברים מתחוללים מכוחן של נסיבות חיצוניות – בטל דבר בטלה אהבה, ובדרך כלל נותרים עירומים מכל מה שהתחולל.

על כן, טוב שנמיר את העיסוק בהערכות מה יקרה בהחלטות מה היינו רוצים שיתחולל, ומה אנחנו מוכנים לעשות כדי שהמציאות תהיה אחרת. מה היינו רוצים שיתחולל בקשרים שלנו בתוך המשפחה, ברגישות לבדידות של אחרים, ובצורך באחריות אישית? מה היינו רוצים שישתנה באופי התפילה, בהתכנסות סביבה, במקומה בחיינו, לאור הצורות המגוונות של המניינים? באיזו שיטה כלכלית ובאיזו מערכת בריאות אנו מתכוונים לתמוך כדי לקדם פני רעה עתידית? מה יתחולל בתחום תלמוד תורה בהמון כתוצאה משיעורי ה ZOOM וכדו'? וכאשר אנו עצמנו נחליט שזה העולם שאנו רוצים לעצב בו את עצמנו – אז הסיכוי שאכן ישתנה דבר מה לטובה גדול בהרבה מפרשנות והערכות.

לקריאה נוספת:

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

על אחריות, אשמה ותיקון

מאמרים

איש מוסר אינו יכול לחזות בעוול

מאמרים

ויחי יעקב – על זיכרון והנצחה

מאמרים

פרשיות השבוע אינן היסטוריה. הן ציווי

מאמרים

לא רק למאמינים: הסיפור הישראלי של חנוכה

מאמרים

בימים ההם בזמן הזה

מאמרים

נגישות ורגישות: פצועי המלחמה מביאים הזדמנות למהפכה

עוד בצהר לאתיקה

אתיקה סביבתית: האם לקנות מוצר שמזיק לטבע בתהליך ייצורו?

האם למכור את הדירה לחברה לשיקום נפגעי נפש בידיעה שזה יזיק לשכנים?

כשאהבה וחשבונות נפגשים: האם נכון לחתום כערב לבת הזוג?

השוואות של ההורים בין האחים: מתי ואיך להתמודד עם רגשות קשים?

הדלקת נרות חנוכה בתפקיד ציבורי – פרסום נס או פרסום עצמי?

חנוכה במקום העבודה: מסורת מאחדת או כפייה דתית? 

מטפלת דתייה: האם מותר להיכנס למתחם מעורב לצורך סיוע וטיפול בקשישה?

"לדחוף" ללקוח מוצר שהוא לא צריך – אני גזלן?!