בחירת מין העובר מראש

המאמר פורסם ב-Ynet

תקציר

מהם הצדדים בדילמה האתית של בחירת וקביעת מין העובר עוד לפני הלידה, בעזרת אמצעים גנטיים?

"יש בעיה לכל פיתרון" – זהו אחד הכללים הנלמדים מניסיון החיים, והוא רלוונטי גם לדיון על ברירת מין העובר. הרקע המדעי והטכנולוגי ברור: האפשרות לעשות מיון גנטי לביציות שהופרו בהפרייה חוץ גופית (PGD) קיימת כבר כמה עשרות שנים, והיא הביאה בכנפיה גאולה לזוגות שהם נשאים של תסמונות גנטיים. הם יכולים להינשא, וכשהם מבקשים להביא ילדים לעולם הם עושים זאת בהפריה חוץ גופית, והביציות המופרות עוברות בדיקה גנטית. הבדיקה מאפשרת להשיב לרחם רק את הביציות ה"בריאות", ועל ידי כך להביא ילדים בריאים לעולם. השימוש הזה בטכנולוגיה כמעט ונקי מבעיות אתיות, ועל כן הוא מוסכם על הכל.

ברם, משעה שנפתחה האפשרות לעשות זאת למטרות רפואיות – היא אפשרית גם לכל מטרה אחרת, למן הרצון לבחור במין היילוד ולהחזיר לרחם רק את המין הרצוי, ועד לסלקציה גנטית על בסיס כל פרמטר שייבחר. כאן מתערבת האתיקה, שכן היא מלמדת לשאול לא רק מה ניתן לעשות אלא גם מה ראוי לעשות. כדרכן של סוגיות אתיות, המתאפיינות בשיקולים לכאן לכאן היוצרים דילמה – גם בסוגיה זו יש נימוקים כבדי משקל לכיוונים שונים. העיקריים שתומכים במתן האפשרות הזו הן הבחירה החופשית של בני האדם והעובדה שברירת מין העובר עושה אותם מאושרים, כמו גם מניעת הפלות על בסיס מין לא רצוי; העיקריים שתומכים בהתנגדות הם ההימנעות ממשחקים גנטיים למטרות לא רפואיות, המשמעות המגדרית של הברירה, המדרון החלקלק המוביל לגזענות וכדו'. כמובן שיש להבחין בין סיבות שונות ובין מצבים שונים.

דילמה היא סביבה מצוינת לדיונים עקרוניים, אך פעמים רבות נדרשת הכרעה. בישראל אין חקיקה ראשית העוסקת בנושא, אולם חוזר מנכ"ל ממאי 2005 מסדיר את הנושא, בעיקר בשלושה דרכים: קביעה עקרונית שברירת מין העובר למטרות לא רפואיות – אסורה; הקמת וועדת אישורים למצבים חריגים, וקביעת עקרונות המנחים את הוועדה הזו, שהם צירוף של קריטריונים אובייקטיביים (ארבעה ילדים  משותפים בני אותו מין) בתוספת קריטריונים סובייקטיביים – המצוקה המשוערת של ההורים ושל הילד, ועוד עניינים שונים.

אני תומך מאוד בגישה שנועדה להגביל את ברירת מין העובר, אך חלוק הן על קיומה של הוועדה והן על השילוב של קריטריונים סובייקטיביים. לאחר שנים רבות של חברות בוועדה זו נראה לי כי הדבר הנכון הוא לקבוע קריטריון אובייקטיבי אחד בלבד, והוא קיומם של ארבעה ילדים משותפים בני אותו מין. המצב היום גורם לחוסר קוהרנטיות, להשפעה ניכרת של הרושם שזוג מעורר, להכרעות קשות שניתנות ל"וועדה", ולעוד בעיות בתחום.

התנהגות אתית היא אחד היסודות המהותיים ביותר של הקיום האנושי. אופייה של האתיקה הוא שיש בה נימוקים כבדי משקל לכיוונים שונים, והדיון בשאלות אלו חשוב לא רק בגלל ההכרעה שיש בו, אלא בגלל עצם החתירה המתמדת לחיים מוסריים וערכיים.

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

ביולוגיה רוחנית של חיים

מאמרים

נגישות ורגישות: פצועי המלחמה מביאים הזדמנות למהפכה

מאמרים

הדלפות, עיתונאים וההלכה היהודית

מאמרים

יום האלצהיימר הבינלאומי: ראיון של הרב שרלו אצל שלומי גולדברג ב"כאן מורשת"

מאמרים

יום האלצהיימר הבינלאומי: ראיון של הרב שרלו אצל אודי סגל ואלי כהן ב-103FM

מאמרים

יום האלצהיימר הבינלאומי: ראיון של הרב שרלו אצל נאווה בוקר ב-102FM

מאמרים

שימוש בזרעו של נפטר לאחר מותו

מאמרים

האם ראוי לעודד אנשים לתרום כליה?

עוד בצהר לאתיקה

האם מוסרי לקצר את השירות הצבאי בגלל לימוד תורה? שאלת המשך

האם מוסרי לקצר את השירות הצבאי בגלל לימוד תורה?

האם בשבת מותר לטלטל את הטלפון כדי להתעדכן בהתראות פיקוד העורף?

האם מותר הלכתית לבחור את מין העובר?

האם מוסרי לסכן חיילים – כדי להציל אזרחים פלסטינים?

מי אחראי לנזק מהצפה במחסן שבבעלותי? ועד הבית או בעל הדירה שמחזיק 2 דירות בבניין?

האם מחובתי ההלכתית לתת חלק בירושה לבתו של בעלי המנוח – גם אם החוק פוטר אותי?

האם מותר להעביר אחריות מוסרית לבינה מלאכותית בקבלת החלטות על חיי אדם?