החיבור בין הסליחות ובין הבחירות יכול להוביל לשני כיוונים מנוגדים. הראשון שבהם, הופך את הסליחות למגייסות נאמנים בסליחות. הסליחות משרתות את הפוליטיקאים, בכך שמדובר בציבור שבא מכוח יראת שמיים שבו ואהבת המסורת שבו, והמערכת הפוליטית משעבדת את העולמות הרוחניים האלה לתרגומם לכוח מעשי.

תרגום שכזה הוא דרך קצרה שהיא ארוכה מאוד: היא כנראה משיגה הישגים אלקטורליים, ומצליחה לגרום לזהות מסוימת שבין התקרבות לריבונו של עולם ובין הצבעה למפלגה זו או אחרת, ועל כן נוקטים בה בימים אלה חלק ממנהיגי המפלגות. אולם המחיר שלה כבד מאוד: למעשה, מדובר במעילה, בהגדרה ההלכתית שלה. היא מוציאה מן הקודש את מעמד הסליחות, מחלנת אותו, ומעקרת אותו ממהותו. לא זו בלבד, אלא שבסופו של דבר – זה יפגע גם בפוליטיקאים עצמם, שכן ככל שהציבור מעבד את שנעשה, הוא מואס בדרך הזו, ומתרחק מהעושים מעשי זמרי ומבקשים שכר כפנחס.

השני שבהם – עשוי להיות הזדמנות עמוקה לתיקון. אין מדובר במתקתקות של עזיבת הפוליטיקה לצורך התרכזות בסליחה ובהתחדשות האמונית, שכן הפרדת רשויות זו היא מלאכותית, ואין בה שום תיקון. להפך, היא מותירה את ההתנהגות הפוליטית הגסה על מקומה, ורק פורשת ממנה ל׳טקסים׳ מסוימים, שיש בהם הרבה מהזיוף. לא זו בלבד, אלא שהפרדה זו השנה אינה אפשרית, שכן הבחירות מתרחשות בתאריך מסוים בחודש אלול, כך שהקשר בין השניים חיוני.

מדובר בדבר מה מהותי מאין כמוהו – האפשרות שימי הסליחות והרחמים לא יותירו את המערכת הפוליטית בגסותה הנוכחית, כי אם יעצבו אותה בדרך אחרת לחלוטין. כדי להסיר ספק: המחלוקות בתוך המערכת הפוליטית – חיוניות; ההבדלים בין המפלגות השונות – לא יטושטשו, ואסור להם להיטשטש, כי לכל אחת מקום חיוני; המאבקים על מוקדי הכוח – הם נשמתה של הפוליטיקה, והם יהיו שרירים וקיימים. הרקע הזה לסליחות יישאר, ואף על פי כן הסליחות עשויות להשפיע על הבחירות.

הן עשויות להשפיע על אופי השיח – כאשר מוקדים של הלבנת פנים, עלבונות, הוצאת שם רע וכדו׳ יפנו את מקומם למחלוקת נוקבת אך ישרה, כנה ועניינית; הן עשויות להשפיע על הנאמנות לציווי הא-לוהי ״מדבר שקר תרחק״, ולכונן טיעוני אמת כיסוד המחלוקת; הן עשויות להשפיע על הנכונות להכיר גם בצדדי האמת שיש בצד השני, לא לבטל, אלא לחפש כתוב שלישי שיאפשר לכלול את העמדות השונות בעוצמה גדולה יותר; בחירות על רקע סליחות עשויות גם להזכיר לכולם כי ביסוד הכל אנו עם אחד, ורוצים בטובת הכל, ולא רק להבליט את ההבדלים כי אם גם את המשותף.

אך יותר מכל – בחירות בעת סליחות מסוגלות לכוון את כל העוסקים במלאכת השלטון לכוון לשם שמיים, ליצירת חברה מוסרית יותר וטובה יותר וקרובה יותר למסורתה, ולהזכיר כי החובה העיקרית היא למצוא חן בעיני א-לוהים ואדם. הלוואי והתעוררות הסליחות תביא לכך.

לקריאה נוספת:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.