"באבוד רשעים רינה" או "בנפול אויבך אל תשמח"?

ווינט

תקציר

שני פסוקים ידועים מספר משלי נראים סותרים, אבל השירה שמופיעה בתנ"ך בעקבות מפלות של אויבים מסמנת מהי התחושה האנושית הבריאה ומהי העמדה המוסרית הנכונה כשרשעים נהרגים. עם זאת, יש לזכור שהתקווה היא לשלום בין העמים ולמציאות אחרת בין ישראל לאיראן. פורסם לראשונה ב'ווינט'

"באבוד רשעים – רינה": כשנהרגים מנהיגים שהפכו את עצמם לאויבי מדינת ישראל המבקשים להשמידה – זה מקור לשמחה; כשנהרגים מנהיגים שהרגו וטבחו בבני עמם שלהם עצמם – זה מקור לשמחה; כשנהרגים מי שפעלו כדי לפגוע ביהודים – זה מקור לשמחה; כשנהרגים מי שקידמו את הנשק הגרעיני בעולם, הובילו את כוחות הפרוקסי שלהם לפעול נגדנו באופן ישיר, והיו חלק ממערכת התקפת מדינת ישראל בירי טילים – זה מקור לשמחה. כשנהרגים רשעים של ממש, שהביאו רוע גדול לעולם – זה מקור לשמחה.

קשה למנות את מספר ההופעות בתנ"ך של פסוקים המבטאים את הרעיון הגדול של "באבוד רשעים – רינה". חלק גדול מהשירות במקרא הן שירות על מפלות גדולות של אויבים. מעבר לתנ"ך, זו התחושה האנושית הבריאה והטובה, והיא מתאימה מאוד גם לעמדה המוסרית: מי שהשחית את צלם א־לוהים שבו ובחר ללכת בדרך רשעים מהווה גם מקור גדול לשמחה על כך שמותו מצא אותו. הקריאה "בנפול אויבך אל תשמח" אינה עוסקת בסוג כזה של אויבים. היא עוסקת ביריבים מבית, או באויבים שיש אופק לחיבור מחודש איתם; לא ברשעים.

בד בבד, מותם של מנהיגים מאיראן אינו משכיח מאיתנו שתי עובדות. ראשונה בהן היא הטרגדיה שהביאה המהפכה האסלאמית, שהפכה את שני העמים לאויבים. מן חזון אחרית הימים שלנו, שאינו אימפריאליסטי, אלא נושא בחובו חזון של צדק, משפט ושלום, דרך הנוכחות המתמדת של התפילה לשלום והעיסוק בו בהיקפים עצומים בכל תפילה ותפילה, ועד למדיניות המעשית של מדינת ישראל – כואב שבמקום לשמוח על שותפות עמוקה בין שני העמים, השמחה היא על אובדנם של מנהיגיהם. היו ימים אחרים לגמרי, ואפשר שיבואו ימים כאלה.

הבחירה ברשע, בפירוד, במאבק, בהפיכה למלחמת חורמה – לא הייתה הבחירה של מדינת ישראל ושל העם היהודי. זו הייתה הבחירה הרעה והפושעת של נושאי "המהפכה האסלאמית", והם אלה שצריכים לשלם את מחיר ההכרעה שלהם. הפתח המתמיד של השיבה למערכת היחסים הטובה עם העם האיראני צריך להישאר פתוח, ליום שבו יוכרעו הכוחות הרצחניים, והברית בין העמים תכונן מחדש. זהו חלק בלתי נפרד מהעיקרון "בקש שלום ורדפהו", והתקווה לכך היא בסיס עמוק לעמדה המוסרית.

עובדה שנייה היא שאין אנו יודעים מה יתפתח מהמציאות החדשה. קשת האפשרויות היא עצומה – מהחרפה והקצנה של המנהיגות החדשה שתיבחר, והעצמתה כמקור רוע עולמי, ועד לתסיסה כוללת בחברה האיראנית וחזרה לימים טובים מהנוכחיים. הדבר אינו עוצר את השמחה על אובדנם של רשעים. ההלכה קובעת כי כאשר מתחולל אירוע טוב – אנו מברכים "הטוב והמיטיב" גם אם עלולה להתפתח ממנו רעה. כל דבר בשעתו. בד בבד, תהיה זה טעות להתעלם מהתוצאות השליליות שעלולות להתפתח מתוך האירוע עצמו, ויש לנווט בחוכמה ובתבונה את דרכה של מדינת ישראל מולו.

הלוואי שממותם של רשעים יתעוררו הכוחות הטובים בכל מקום, ובמקום למלא את העולם בהרג ורצח, בין כלפי בני עמם ובין כלפי האחרים בעולם, תתפתח מגמה הפוכה לחלוטין של התקדמות לקראת שלום עולמי. זו תהיה התוצאה המבורכת ביותר של התרסקות מסוקם של המנהיגים מאיראן.

מאמרים נוספים בנושא

מאמרים

האחריות לקיימות העולם – גם של הדתיים

מאמרים

על חטא ועל תקווה

מאמרים

אחריות החולה: הקורונה מזמנת התנגשות ערכים המעוררת דיון חשוב

אדם מפנה אצבע מאשימה

מאמרים

איך ניגשים להאשמות כלפי הרב טאו?

מאמרים

הדרך הנכונה לחגוג את יום העצמאות השנה – הרב יובל שרלו בראיון ליומן הבוקר של גל"צ

מאמרים

פרסום וידאו מאירועי טרור

מאמרים

פגיעת הברק: ומה עושים כשלא ניתן לחפש אשמים?

מאמרים

מהו הגבול בין מחאה לגיטימית לפגיעה במנהיג ציבור?

עוד בצהר לאתיקה

הרב יובל שרלו

מאמרים

"כמו התורה, עלינו להקדים את האנושות בשני צעדים בתחום המוסר"

סרטונים

הרב יובל שרלו בראיון לאמילי והפרופסור כאן ב' על ספרו החדש

דגל ישראל

מאמרים

הרב יובל שרלו לערוץ 7: אסא כשר מדבר פוליטיקה, לא אתיקה

שיבולים על רקע שדה

מאמרים

המציאות חזקה מכל תחושה

מאמרים

אחריות האדם לעולמו: כשפיקוח נפש פוגש אחריות סביבתית

מאמרים

כי ישרים דרכי ה' – אתיקה יהודית

מאמרים

עקירת משמעותו של מוסד הרבנות

מאמרים

אישה חייבת לגלות לבעלה את זהות האב