בשני הסיפורים הראשונים על המין האנושי בתורה – אדם וחווה בגן עדן, ומעשה קין והבל – יש ממדים רבים של עבירה, שיפוט וענישה. בסיפור חטא עץ הדעת אנו לומדים על תולדות ההתחמקות מהתייצבות מול העבירות, הממשיכה מהנפילה הראשונה בתולדות האנושות ועד היום, ותגובת האדם לקריאה הגדולה “אייכה”. בדרך כלל העבריין מתחיל בהכחשה, ובניסיון להתחמק מעצם החובה להתייצב מול הנפילה. כך גם עשה אדם הראשון: “ויתחבא האדם ואשתו מפני ד’ אלוהים בתוך עץ הגן”. לאחר מכן באה ההדחקה, והניסיון לתרץ את התנהגות את בריחתו, ואת שיבוש הליכי המשפט: “את קולך שמעתי בגן, ואירא כי עירום אנכי, ואחבא”. וכשאין ברירה, והאחריות מוטחת ללא אפשרות להתמקות מהעובדות – בא השלב השלישי של הטלת האחריות על אדם אחר: “האישה אשר נתתה עמדי, הוא נתנה לי מן העץ, ואוכל”. ומאז הסיפור הראשון הזה, אנו מפעילים את שלוש אלה כטקטיקות שמטרתן לפטור אותנו מלהיכנס לתהליכי תיקון ושינוי.

גם בסיפור קין והבל אנו מוצאים את היסודות האלה, ועוד עניינים שונים הכרוכים בכך: גם קין מנסה בתחילה להכחיש, וטוען כי כלל אין הוא יודע היכן הבל, והוא לא אמור לדעת: “השומר אחי אנכי”. לאחר שאין הוא יכול עוד להתחמק, ונגזר עליו עונשו, הוא טוען שהעונש חמור מידי, והוא גם עלול למצוא את עצמו ללא הגנה, והקב”ה נותן לו “אות קין” שנועד להגן עליו (בניגוד לשימוש בביטוי הזה בשפה העברית), ובסופו של דבר גם מקום להיות בו.

הרב שרלו בהרצאה לפני מפקדי בתי הכלא, בנושא האתיקה של הענישה

פרשיות האלה מסייעות לנו מאוד ללמוד את האתיקה של הענישה, כאשר אנו מתבוננים גם על אורחות הענישה של הקב”ה. עונשו של קין דומה מאוד לאחד הממדים המשמעותיים ביותר של הכליאה: הניתוק מהחברה, מהמשפחה, מהפרנסה, מאורח החיים הרגיל, שנמצא בכל תהליך של שליחה לבית הסוהר. קין הופך להיות “נע ונד”, לאמור: אין הוא רשאי להישאר במקומו, ניתק מחברתו, ונמצא נע ונד בארץ, ללא אפשרות אחרת. אמנם – הוא לא אסור בבית הסוהר, אולם למעשה המהות העמוקה של המאסר שהיא ניתוק מכל מה שמהווה לגביו חיים מתרחשת גם בעולמו.

והוא מעלה את השאלות של כל מאסר: שאלת ההוגנות (“גדול עווני מנשוא?”), ושאלת חוסר המוגנות (“והיה כל מוצאי יהרגני”). והקב”ה אינו מתעלם מטענות אלה אלא דואג לו.

פרשיות אלה מהווה מבוא מצוין לעיסוק באתיקה של הענישה: בהכרה שהענישה צריכה להיות מוצדקת ומידתית; שעל אף העובדה שאדם נענש – צריך לתת לו הגנה ושמירה; שצריך לחשוב גם על מקומו של האסיר, על שיקומו, כשם שפרשת קין מסתיימת בישיבתו בארץ נוד ובהקמת משפחה שם; וכן הלאה. ואכן, בשיעור על האתיקה של הענישה, שניתן לצמרת מפקדי בתי הכלא בישראל, במצגת של “צהר לאתיקה” במרכז לאתיקה בירושלים – משכנות שאננים”, פתחנו את השערים בלימוד פרשיות אלה, והמשכנו לעקרונות האתיקה של השב”ס. 

לקריאה נוספת:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.