עם כוח – באה אחריות גדולה. אחד הכללים היסודיים באתיקה אומר שבמקום שיש כוח שלטוני וסמכות – יש גם סכנה גדולה לשחיתות, לאנוכיות ולתאוות בצע.
אין הדבר אומר שצריך לבטל את הכוח או לברוח ממנו. כוח (למשל כוח שלטוני) מאפשר להגיע להישגים כבירים, ולאפשר הרבה דברים חיוביים. עם כל הטוב שכוח מביא- צריך לשים לב לסכנות הטמונות בו.
התורה מודעת לסכנות אלו, ונלחמת בהם. התורה דואגת להגביל את כוחו של השליט, להגביל את ממונו ואת שליטתו. בנוסף, התורה מצווה על המלך לכתוב לעצמו ספר תורה פרטי משלו. דמיינו לעצמכם, למשל, שהיה חוק המחייב את שרי הממשלה לקרוא כל בוקר את מגילת העצמאות ולפעול לאורה. איך חוק כזה היה משפיע?
בנוסף, התורה מפזרת את הכוח, ומשאירה חלק מהסמכות אצל הנביא ואצל חכמים.
כך נדאג למלכות חזקה ושלטון מרשים, אבל עם גדרות, גבולות ואזהרות.