בשמחת תורה רוקדים עם ספר תורה סגור. כולם רוקדים איתו, והתורה רוקדת עם כולם.
למה? מה המשמעות של מנהג זה?
אחת הנקודות העיקריות שמנהג זה מזכיר לנו, הוא העובדה שכולנו שווים כלפי התורה.
אמנם יש מאיתנו חכמים, רשעים, צדיקים, טיפשים, שונים ומשונים. טובים ורעים. אסור לשכוח את הדירוג הזה בין בני אדם; יש המון מדרגות באדם, ועלינו לזכור זאת.
מצד שני, אסור לנו לשכוח לרגע את הצד השני. כלפי התורה – כולנו שווים. התורה לא שייכת לאף אחד, ועם זאת שייכת לכולנו. אם ננסה לשייך ולנכס את התורה לעצמינו בלבד, יש בזה חטא כלפי התורה, וחטא כלפי האחרים, שמהם אנו מונעים דבר ששייך גם להם.
השבוע יש לנו הזדמנות להזכיר לעצמינו, שהתורה לא שייכת לאף אחד. כולם יכולים לרקוד עם התורה. כולם יכולים לחוות את הורה ללמוד אותה, ולהעמיק בה.
חג שמח.
