סכנות אתיות יש בכל מקום ובכל סיטואציה. אבל מסוכנים במיוחד שני מצבים קיצוניים – העוני והעושר.

הסכנות האתיות שבעוני מובנות; אדם רעב ללחם, אדם עני – מסוגל להגיע לזוועות אתיות חמורות מאוד.

אבל מסוכן מכך הוא העושר. האדם העשיר רואה את עצמו. העשיר מסתכל בראי. העשיר אטום לסביבה החברתית שלו, לאתיקה של החמלה והחסד.

העשיר יכול להיות הגון, ולהשיג את כספו בדרך צודקת לחלוטין. אבל אסור לו לעשיר להיות אטום לזוועות שמסביב, ואסור לו לשכוח את מידת “לפנים משורת הדין”. על האדם מוטלת החובה לא לראות רק את עצמו. לא היות אנוכי ולדאוג לזולת.

מתוך מה ששייך לו – העשיר מצווה לעזור לחלש, לעזור לעני, ולעזור לסביבה.

התורה מזהירה שלא “נשמין” מרוב טוב – ונבעט בטוב ובסביבה שלנו.

לסרטוני ‘אתיקה בפרשה’ נוספים לחצו כאן

בחזרה לדף הבית