מאכלי האדם כיסוד דתי – אחד היסודות המרתקים ביותר בעולמה של תורה הוא היחס למעשים היומיומיים של האדם. עבודת ה’ אינה מתרחשת רק במקדש, במקומות פולחן אחרים, או בימי חג ומועד, כפי שהדבר בא לידי ביטוי ברוב הדתות המוכרות לנו. עבודת ה’ מחלחלת לכל מקום בפעולות האדם, כולל היסודות הבסיסיים ביותר של הקיום. את הפלא הגדול הזה הדגיש משה רבנו בפסוקים שקראנו לפני שבועיים: “…ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים, ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום”. זהו אחד היסודות המיוחדים בעולמה של תורה.

השבת אנו קוראים על חלק מדיני כשרות המאכל. מבט מקיף על דינים אלה מגלה כי התורה אינה עוסקת בהנמקתם המפורשת. הדבר הביא בעלי מחשבה רבים לבקש את הפענוח השכלי של מצוות אלה – מפני מה אסור לבשל גדי בחלב אמו, מפני מה מותר לאכול רק חלק מבעלי החיים, מהעופות ומהדגים, וחלק אחר אסור וכדו’. ברם, התורה ציינה אך ורק נקודה יסודית ביותר: “לא תאכלו כל נבלה, לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה, או מכור לנוכרי, כי עם קדוש אתה לה’ א-לוהיך, לא תבשל גדי בחלב אמו”, לאמור: מהות איסורי אכילה נובעים מקדושתם של ישראל, והיא מתבטאת כמו כל מצוות הקדושה בחובה לפרוש, לסגת לאחור, להכריע האם מאכל זה מותר או אסור, ולא לגשת לאכילה כדבר שלא מוחלת עליו קדושה.

על אף המגמה של חכמינו שלא לדרג מצוות – לא ניתן להכחיש את העובדה שכשרות המאכלים הפכה להיות מהסמלים היותר מובהקים של ההולכים בדרכי ה’, ואחד המאפיינים המובהקים של זהות יהודית ראויה. ואכן, השקעה עצומה של תשומת לב, הלכות, מנגנוני בקרה ופיקוח, והרבה מאוד כסף מקופל בכך, שהלוא אין דרך לעשות את כל אלה בלי תקציב ראוי.

שתי תנועות חשובות ביותר מחייבות חיזוק. ראשונה בהן מתבטאת בחיים הפרטיים של כל אחד מאתנו – לשמור את דיני כשרות. גם במסעדות חלביות עולות סוגיות של כשרות ומצוות התלויות בארץ, ובחוץ לארץ – ישנם היבטים נוספים, כמו בישולי עכו”ם והתרחקות מאכילת שרצים וחרקים. שבת זו היא הזדמנות שדווקא בימי התיירות והנופש (ככל הניתן לממש אותם השנה) נטמיע בנו עצמנו את החובה לזקק את המאכלים ולקדש אותם, ואף להעביר את התביעה הזו לדורות הבאים, כחלק מקדושתם של ישראל.

שניה בהן היא הכשרות הממלכתית. היא חשובה מאוד, ותעודות כשרות הן אחת הערובות שמאפשרות לנו לצרוך מוצרים ולהתארח במקומות שונים. יש בה הרבה מאוד ליקויים – חלקם מבניים (השילוב המסוכן של רגולציה ופיקוח מעשי); חלקם נובעים מהכשל הגדול שיש בכל מונופול; חלקם נובעים משחיתות, כמו בכל מקום בו מעורב כסף גדול. דווקא אנחנו צריכים להוביל את התיקון הגדול הזה – בין אם בדרך של שינוי דרכי הכשרות הממלכתית, ובין אם בדרך של הקמת גופי כשרות שליקויים אלה לא יהיו חלק מתבניתם.

לקריאה נוספת:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.