אסור ששמירה על שכבת האוזון תפגע בשכבות החלשות בחברה

מאת הרב יובל שרלו פורסם לראשונה ב גלובס 25.7.2021 , ט"ז אב התשפ"א | ט״ז באב ה׳תשפ״א – 25 ביולי 2021

מיסוי הכלים החד פעמיים הוא מהלך חברתי מבורך למרות השפעתו הדלה על האקלים העולמי, אך עם זאת – אסור לפגוע בדרך במשפחות מרובות ילדים ובשכבות החלשות

מכל הסיבות שבעולם, ישנה חשיבות גדולה להצטרפות של מדינת ישראל למאבק בזיהום העולם, באותם תחומים שלדעת רוב מוחלט של המדענים מזיקים נזק רב לסביבה. על אף העובדה שמשקלה של מדינת ישראל הוא קטן מאוד, ומתוך כך גם המאבק נגד הכלים החד פעמיים ישפיע כנראה בשבריר פרומיל על מה שמתרחש בעולם – עדיין ישנה משמעות גדולה לכך.

יש לכך סיבות רבות: עצם השותפות של מדינת ישראל במאבק הבינלאומי הוא נדבך יסודי באחריות הכלל-אנושית לפלנטה. עד שאנו עוסקים במאבקים שבין המדינות השונות אנחנו משמידים את עצמנו לדעת, ומתעלמים מהחובות המוטלות עלינו כלפי דור העתיד;

תודעת הפחתת השימוש בכלים חד פעמיים לא תיעצר רק בתחום המצומצם הזה: כדרכם של תהליכים, היא מעצבת שפה ותפישות עולם, ויוצרת אווירה ציבורית שתומכת בצעדים נוספים לצמצום הזיהום העולמי, ולנכונות ליטול על עצמנו משימות נוספות בתחום זה; העולם האמוני צריך לתמוך במגמה הזו, שכן גם אם יש השפעה קטנה של הצעדים שלנו – יש לכך משמעות רוחנית עמוקה, וקיום מצוות ריבונו של עולם לשמור על הבריאה ולמלא את ייעודו של האדם.

מדינת ישראל לא רק צריכה לתרום את תרומתה למשימה עילאית זו, אלא לראות את עצמה כשותפה לאחריות לנושאים גלובליים. אין צורך להתחיל דווקא בנושאים הנתונים במחלוקת מדענים, ותמיד טוב לפתוח במה שמוסכם על הרוב המוחלט של העוסקים בתחום.

עוד בקטגורית אתיקה סביבתית

כלים חד פעמיים מזהמים את עולמו של הקב״ה
אדם בעל צלם א-לוהים הוא אדם הדואג לסביבה
אקולוגיה בהלכה

הכלים החד פעמיים גם מספקים שירות גדול לאנושות

כבכל צעד משמעותי, צריך לשקול את השיקולים לכל הכיוונים. אין זה נכון לפתוח במאבק בלי להציב על השולחן, תרתי משמע, את כל המשמעויות של העלאת המיסוי על כלים חד פעמיים. לא יהיה זה ראוי להתעלם מכך שכלים אלה הם גם שירות גדול לאנושות, בין מסיבות של הגיינה, ובין מסיבות פרקטיות של ניהול חיי היום יום, ודווקא בקרב משפחות גדולות, שהן בדרך כלל בעלות קשיים כלכליים גדולים יותר.

מדיניות חשובה אינה יכולה לפתוח בהטלת המעמסה הגדולה דווקא עליהן. מוטל אפוא על העוסקים בתחום זה לפתוח בדרכים נוספות שמעודדות את השינוי ואת צמצום זיהום העולם, כגון: הורדת מקבילה של המס על כלים חד פעמיים מזהמים פחות, והגברת השימוש בכלים מתכלים; שינוי גדול בכלים המזהמים הקשורים בעיקר באריזות פלסטיק של תעשיות גדולות; העמקת המיחזור ויעילותו; חיפוש דרכים לשינוי בתחום הענק של ה-Fast food שבו נעשה השימוש הגדול ביותר בכלים אלה; מסע פרסומי לעידוד הימנעות משימוש בכלים אלה; וכדו'.

בדרך זו עושים שני דברים במקביל, שעומדים בתביעות האתיות, האנושיות והדתיות של הסביבה: גם מקדמים את השמירה על הסביבה ואת ההתגייסות למען עתידנו והחובה שלנו כלפי העולם, וגם עושים זאת בדרך החותרת לצדק ולהגינות, לא פוגעים דווקא בשכבות החלשות יותר מבחינה כלכלית כצעדים הראשונים של ההתמודדות.

בדרך זו אפשר יהיה לגייס גם את המנהיגות הדתית וההלכתית לכך. מטבע הדברים, בשל העובדה שנושא הסביבה לא עמד במוקד העיסוק האנושי בשנים הארוכות מאוד בה התגבשה ההלכה – תשומת הלב לנושאי הסביבה מוזנחת יחסית. יש מעט מאוד הלכות ממוקדות ומפורשות בנושאים אלה, על אף שיש מקורות יסוד בסיסיים שיכולים לשמש גרעין לאחריות כוללת לעולמו של הקב"ה. כדי לאפשר את התנאים לצמיחה של הנעה עמוקה מסיבות אמוניות – היא חייבת להיות פוגענית פחות ומטיבה יותר, וההתגייסות האנושית בכללה תהיה הרבה יותר משמעותית.

אולי יעניין אותך גם: