מה אנו נקראים ללמוד מהעובדה שאברהם אבינו התפלל על אנשי סדום? מה הייתה המטרה שלו בניסיון למנוע את השמדת סדום ועמורה, על אף העובדה שקיומה היה מנוגד לכל מה שהוא בישר בעולם? על אברהם נאמר כי יצמיח את המשכו "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט", ואילו על אנשי סדום כתוב "ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד", והם עשו את ההיפוך המוחלט מדמותו – ואם כן, כיצד ניתן להבין את המניע הפנימי שלו, ומה הוא הוריש לנו בכך?
מפשוטו של מקרא עולה לכאורה כי לא אנשי סדום עמדו לנגד עיניו של אברהם, כי אם הקב"ה. אברהם אינו מבקש רחמים, ואינו מהפך בזכותם של אנשי סדום. טענתו העיקרית היא "השופט כל הארץ לא יעשה משפט", לאמור: התעלמות הקב"ה, כפי שהבין אותה אברהם אבינו ע"ה, מהעובדה שיש צדיקים בתוך הערים, והעובדה שאף הם ייפגעו בכיליון הערים השונות – מנוגדת לצדק, ועל כן אסור לעשות זאת. עמדה זו מותירה, כמובן, תמיהה גדולה, שכן היה אפשר להציע הצעה שלישית, שלא עלתה לא בדברי אברהם אבינו ולא בדברי הקב"ה, והיא להציל את הצדיקים ולהפוך את הערים על הרשעים – והלוא זה מה שאירע בסופו של דבר, ולא ברור למה אפשרות זו לא עלתה.
חכמינו אף ביארו את הטענה הזו בצורה נועזת יותר: "… נשבעת ואמרת שאין אתה מביא מבול לעולם, ומה אתה מערים על השבועה?! אתמהא, מבול של מים אין אתה מביא, מבול אש אתה מביא א"כ לא יצאת ידי השבועה?!" (בראשית רבה, לט, ד). ואף שמו בפי אברהם טענה נוספת: "אם עולם אתה מבקש – אין דין, ואם דין אתה מבקש אין עולם, ומה אתה תופש חבל בתרין ראשין…!" (שם).
בפרשנות זו של דברי אברהם אבינו בפי חז"ל אנו למדים על החשיבות העליונה של שני עניינים. ראשון בהם הוא העובדה שמבול והרס, גם מבול של אש, היו שיעור חיוני בתחילת העולם, אך לא הם מתקניי עולם, ולא הם מביאים את עקירת מידתם הרעה של סדום. תיקון נעשה על ידי בניה מתמדת. ומכאן ליסוד השני שאנו למדים והוא שלא ניתן לאחוז את החבל בשני צדדיו – או שמבקשים את הדין המוחלט ואת הצדק המוחלט, ואז מוכנים אף לאבד את העולם, או שקיומו של העולם הוא העומד במוקד תשומת הלב, ואז אין ברירה אלא לסגת ממידת המוחלטת, ולקיים את העולם גם אם יש בו את סדום.
טיעונים אלה לא מנעו את הפיכת סדום, אולם הם לימדו אותנו שיעור לדורות. המבקשים ללכת בדרכו של אברהם אבינו ייטיבו לדעת כי שפת ההרס והדין מאבדת את העולם, ואילו השפה המבקשת את תיקון העולם וקיומו – אינה שפה של דין, אלא שפה של חסד, של התקשרות, של בניין, ושל מסע ארוך, ונכונות לשאת את משא ההתקדמות המתמדת, גם אם קשה מאוד לקבל התנהגויות מסוימות.
אולי יעניין אותך גם:
- כלים חד פעמיים מזהמים את עולמו של הקב״ה
- “לתקן עולם במלכות שד-י”: על מקומו של השיח התורני בחקיקה
- השריפות באמזונס: נדרשת חזרה בתשובה
