לפני שתתפרסמנה תוצאות הבחירות, כשעוד אפשר לדבר ללא התייחסות מפלגתית דווקא, ושהדברים יהיו נקיים מכל הטיה ומכל ניסיון לטעון טענה זו כלפי צד אחד או אחר – צריך להציב בפני המנהיגות הנבחרת את היסודות הפשוטים ביותר הכתובים בתורה ובנבואה.
במקומות רבים עסקה התורה בדמות המנהיגות הראויה, ובתנאים המתאימים למנהיגות זו. גם בדברי הנביאים סוגיה זו עולה בהקשרים רבים. כשאנו בוחנים את דבריהם אנו רואים כי בראש ובראשונה מודגשת דמותם האישית, מוסריותם, והיותם פועלים לטובת האומה בלבד.
דוגמה לדבר נמצאת כבר בפרשת יתרו: ״וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת״ (שמות יח, כא). זהו תנאי הכרחי להיותו של אדם מנהיג, וזאת מסיבות רבות: קבלת ההכרעות לטובת העם והמדינה ולא לטובת עצמו; הצבת נורמות מוסריות שאחרים יחקו אותן, ולא יאמרו ״אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר״, ויתירו לעצמם להיות מושחתים; החשיבות הגדולה של האמון בשלטון, שכן בלעדי אמון זה – מאבד השלטון את הכלי העיקרי החיוני להנהגה.
מעבר לדמות האישית של המנהיג הנבחר – עולים בדברי הנביאים גם יסודות הנוגעים להצבת המטרות היסודיות. מטבע הדברים, הנביאים ביקרו את המנהיגות, וטענו כלפיה שאין היא ממלאת את תפקידה. אולם ניתן להשתמש בדבריהם כתמונת ראי. מביקורתם אנו יכולים ללמוד על הדרך הראויה הנכונה והטובה של ראיית תפקידם. הנביא טוען נגדם שהם מנצלים את כל טוב הצאן, אך לא דואגים לו: ״אֶת הַחֵלֶב תֹּאכֵלוּ, וְאֶת הַצֶּמֶר תִּלְבָּשׁוּ, הַבְּרִיאָה תִּזְבָּחוּ, (אבל) הַצֹּאן לֹא תִרְעוּ״.
לא זו בלבד אלא שהנביא טוען כי המנהיגות לא התמקדה במה שהיה ראוי לעשות, ודרך זאת הוא מלמד אותנו מה תפקידה: ״אֶת הַנַּחְלוֹת לֹא חִזַּקְתֶּם, וְאֶת הַחוֹלָה לֹא רִפֵּאתֶם, וְלַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא חֲבַשְׁתֶּם, וְאֶת הַנִּדַּחַת לֹא הֲשֵׁבֹתֶם, וְאֶת הָאֹבֶדֶת לֹא בִקַּשְׁתֶּם, (אבל) וּבְחָזְקָה רְדִיתֶם אֹתָם וּבְפָרֶךְ״.
וריבונו של עולם מציב את מה שהוא יעשה לאומה הישראלית, ודרך זאת הציפיות מהמנהיגות: ״אֶת הָאֹבֶדֶת אֲבַקֵּשׁ, וְאֶת הַנִּדַּחַת אָשִׁיב, וְלַנִּשְׁבֶּרֶת אֶחֱבֹשׁ, וְאֶת הַחוֹלָה אֲחַזֵּק, וְאֶת הַשְּׁמֵנָה וְאֶת הַחֲזָקָה אַשְׁמִיד, אֶרְעֶנָּה בְמִשְׁפָּֽט".
לקריאה נוספת:
