בפרשת כי-תשא מתואר חטא העגל. האם כל מי שלקח חלק בחטא זה היה מודע לפסול שבמעשיו? סביר להניח שלא. אם כך, מה צריך היה לשכנע אותם שהמעשה הוא פסול, לאור ההנחה כי הכוונה בתחילת הדרך היא נכונה וראויה?
שאלה זו מטילה עלינו את חובת הבדיקה- האם כל מה שנכון וראוי בעינינו הוא באמת כזה? מה יכול לסייע בידינו לשים לב מתי מה שאנו עושים אינו נכון וראוי, ומתי הכוונה הטובה שלנו מולידה דברים רעים?
בחזרה לאתיקה בפרשה
בחזרה לעמוד הבית
