מבוא מקוצר לאתיקה

By Madhumathi S V (Own work) [CC BY-SA 4.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0)], via Wikimedia Commons
מאת הרב יובל שרלו

שיעור מבוא

פתיחה

פרק זה מבקש להגדיר את מטרות הקורסים שלפנינו: נציג בו את המונח 'אתיקה' ונבהיר מהן השאלות שעמן הוא מתמודד. הפרק ישמש גם בסיס לשיעור הבא שיעסוק בשאלה האם בכלל ישנו צורך ב'אתיקה יהודית' כמקצוע העומד בפני עצמו או שמא הכול כלול בהלכה.

מקומה של האתיקה במכלול הפילוסופיה

על פי המיון הקלאסי, תחומי העיסוק הפילוסופי הם שלושה:

  1. תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה): תחום זה עוסק בשאלת ההכרה, כלומר בשאלות כגון 'כיצד אנו מכירים את המציאות?' ו'מהם הכלים שיש בידינו כדי לקבוע את אמִתוּת ידיעותינו?', והוא משמש למעשה כמבוא להבנת המונח 'ידיעה'. דוגמה ידועה מתחום זה היא משפטו המפורסם של דקארט "אני חושב משמע שאני קיים", בגרסאותיו השונות. העיסוק האפיסטמולוגי אינו מתחיל בעת החדשה וכך לדוגמה אנו מוצאים בהקדמתו של רס"ג לספרו אמונות ודעות:
    "…כיון שהשלמנו מה שראינו לחברו אל המאמר הראשון, צריך שנדבר הנה על משכי האמת ונותני הבירור אשר הם מוצא כל ידוע ומבוע כל נודע, ונדבר עליו כפי מה שהוא ראוי לעניין הספר הזה, ונאמר שהם שלשה משכים. הראשון ידיעת הנראה. והשני מדע השכל. והשלישי ידיעת מה שההכרח מביא אליו. ונסמוך לזה באור כל אחד מאלה השרשים…".
    העיסוק בשאלת מקור ההכרה ותוקפהּ הוא הבסיס לכל דיון פילוסופי מורכב יותר, שהרי אם כלֵי הידיעה שלנו פגומים – הדיון בתכני הידיעה פגום אף הוא. כאן המקום לציין כי הקדמה 'אפיסטמולוגית' כזו נחוצה גם כמבוא לאמונה; ואכן, כהקדמה לאמירות כלשהן על הא-לוהים, נוהגים רבים לעסוק בשאלת האפשרות של אמירות כלשהן על הא־לוהים – שהוא על־זמני, על־מקומי, על־גופני ולכן גם על־תפיסתי – וממילא בשאלות בדבר אופייה של האמונה ובדבר יכולתו של האדם להתייחס לעניינים שאינם ברי-השגה.
  2. תורת היש (מטאפיזיקה, אונטולוגיה): תחום זה עוסק בשאלת המציאות, כלומר בשאלה מהם ידיעותינו על העולם (שבאה לאחר שאימתנו את כלי הידיעה), והוא גוף הידע המרכזי של הפילוסופיה. בעבר, כמעט שלא הייתה הפרדה בין מדע ופילוסופיה ורבים מהמדענים היו גם פילוסופים. זיקה זו נבעה בין היתר מאופיו הפילוסופי, ולא האמפירי, של המדע – כגון הימנעותו של אריסטו ממדידות, או הנחת המודל הגיאוצנטרי כתוצאה מן הסברה כי לא ייתכן שכדור הארץ והאדם, נזר הבריאה, לא יהיו במרכז היקום. שיירים לעובדה היסטורית זו ניתן למצוא בכינוי 'דוקטור לפילוסופיה' המוענק גם כיום לעוסקים במדעי הטבע ובמדעים אחרים שאינם פילוסופיה. מאז המהפכה הקופרניקאית וניוטון המדע הוא הרבה יותר אמפירי, אבל יש גופי ידע רבים מאוד שהם המטאפיזיקה, ולמעשה המדע הסופר-מודרני חוזר במידה מסוימת לעסוק במטאפיזיקה.
  3. אתיקה: תחום זה עוסק בשאלה מה מוטל על האדם לעשות בעקבות הידע שנחשף בפניו. בעוד המטאפיזיקה מלמדת מה האדם יודע ומה הוא יכול לעשות, האתיקה מלמדת מה ראוי לעשות או מה נכון לעשות. שתי שאלות אלו שונות לחלוטין משאלת היכולת האנושית שבה מתרכזת המטאפיזיקה. מטבע הדברים, האתיקה מטילה בדרך כלל הגבלות על מעשי האדם, והיא מונעת ממנו לעשות פעולות שיש בידו לעשות. לדוגמה, האדם מסוגל לגנוב והאפשרויות המעשיות לשם כך נמצאות בידו, אולם הגנֵבה היא מעשה שאינו ראוי ובשל כך גם לא אתי. ברם, בהקשרים רבים האתיקה דווקא דוחפת את האדם לפעילות, ומחייבת אותו לנקוט בצעדים שלא היה נוקט אלמלא הצו האתי. מצוות "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא יט, טז), לדוגמה, היא מצווה אתית מובהקת אשר מחייבת את האדם שלא להישאר אדיש לסכנת חיים שבה נתון רעהו ולהתנער ולהציל אותו.
    סדרת השיעורים הבאה מבקשת לעסוק בסוגיות אתיות מנקודת מבט יהודית, והיא תעסוק בעיקר בשאלת המעשה הראוי. ראוי לציין כי אין די בהגדרה זו, משום שגם הנחת תפילין או הימנעות מלבישת כלאיים היא מעשה ראוי שאדם מחויב לעשותו, ובכל זאת אלו אינם נושאים אתיים והם אינם מצויים במוקד דיוננו. ברור אפוא כי עלינו להגדיר טוב יותר את מרחב העיסוק האתי, אולם ראשית ניגש לבחירה במונח 'אתיקה' על פני המונח המתאים יותר, לכאורה, 'מוסר'.

 

השימוש במונח 'אתיקה' ולא במונח 'מוסר'

השימוש במונח 'אתיקה' לצורך התמודדות עם הדילמות האמורות מעלה את השאלה מדוע לא להשתמש במילה העברית 'מוסר' ולהעדיף על פניה את המילה 'אתיקה'. כדי לענות על שאלה זו, אצטט מתוך מאמר שכתבתי בעבר ואשר עוסק במה שנכנה 'אתיקה רבנית':
הסיבה לשימוש במילה היוונית 'אתיקה', ולא במילים שמקורן עברי והמשמשות בבית המדרש – כפולה. ראשית, למילים האחרות בעברית ישנה משמעות נוספת שלעתים גורמת להבנה מוטעית. דוגמה טובה לדבר היא המילה המתבקשת במקום המילה 'אתיקה' – 'מוסר'. זהו לכאורה המונח המקראי המתאים מכול. ברם, דווקא מונח זה בעייתי. אמנם הוא משמש בשפה העברית לציין אתיקה, אך זו אינה משמעותו היחידה. המילה 'מוסר' מכוונת גם לתביעות אותן תובע האדם את עצמו מול הא-לוהים, ואין להן דבר עם סוגיות אתיות. הספר 'מסילת ישרים', לדוגמה, מוגדר לעיתים כ'שולחן ערוך של המוסר', אולם רובו המוחלט כלל אינו עוסק בסוגיות אתיות. על כן השימוש במילה 'מוסר' עלול להטעות את הקורא. טענה זו נכונה גם ביחס למילים חליפיות כמו 'צדק', 'דרך ארץ' וכדומה, שכל אחת מהן נושאת בחוּבה משמעויות נוספות.
נוסף על כך, ברצוננו להדגיש דווקא את הבשורה שיש באתיקה הרבנית למערכות סמכות אחרים, ואת הבסיס המשותף שיש בהתנהגות האתית שצריך להיות נחלת כל העומדים בראש הציבור. בשל כך, העדפנו להשתמש במילה אוניברסלית שמשמעה מכוון לנושא עצמו, ולראות בה דבר מה עקרוני שיש להנחילו, בהתאמות הראויות, לתחומים אחרים. זו יכולה להיות אחת הבשורות של תורת ישראל לכל מערכות ההנהגה.

האם ניתן למקד את תחומי העיסוק המרכזיים של האתיקה ?

כאמור, האתיקה אינה עוסקת בכל השאלות הנוגעות למעשה הראוי, ויש תחומים רבים שאינם קשורים לעולמה של האתיקה – ואף על פי כן עוסקים באופיים וזהותם של מעשים ראויים או לא ראויים. התבוננות באופי דיוניה של האתיקה מורה כי הם מתקיימים בעיקר סביב שני מוקדים:

  1. האתיקה עוסקת ביחסים שבין אדם לסובב אותו ואינה עוסקת ביחסי האדם וא-לוהיו. הגדרה זו מוציאה מתחומי העיסוק האתי את רובן המוחלט של סוגיות 'בין אדם למקום'. חשוב להדגיש כי אף שהגדרה זו מוציאה סוגיות אלו ממסגרת הדיון האתי, היא אינה ממעטת, חס ושלום, ממרכזיותן – ולו כמלוא נימה. לא זו בלבד אלא שבמקומות רבים מציג המקרא את החובות שבין האדם לא-לוהיו כחובות אתיות – וכך לדוגמה מנומקת חובת קיום המצוות בטובות שעשה עמנו ריבונו של עולם וכסעיף של חובת השבת טובה תחת טובה. אכן, כיוון שברמה העקרונית חובת הציות לתורה ולמצוותיה היא חובה עצמית שאינה תלויה בחובה אחרת, גם לא אתית, ניתן לומר שהאתיקה אינה עוסקת בסוגיות אלו. מאידך, הגדרה זו מרחיבה במובן מסוים את תחומי העיסוק האתי, ולדידה, האתיקה עוסקת גם במעגלים נוספים הסובבים את האדם: בעלי החיים, הטבע והצומח (כאשר בהקשר זה יש לציין את התלות שמוצא התלמוד [יומא פה, א] בין מחלתו של ר' יהודה הנשיא ובין יחסו לעגל העומד להישחט; וכן את איסור כריתת עצי מאכל [דברים כ, יט]).
  2. האתיקה עוסקת בכל הנושאים הנוגעים לפעולות של האדם, אשר לכל אחת מהן ישנן משמעויות אתיות. יחסיו של האדם עם הסובב אותו מובילים לדילמות אתיות שונות ומגוונות, וכך אנו מוצאים הכרעות אתיות הנוגעות לרפואה, לעסקים, לרבנות, לתקשורת ועוד.

בשיעור הבא נעסוק כאמור בצורך ב'אתיקה יהודית'. במסגרת זה נבחן האם לא ניתן לומר שהכול כלול בהלכה, והאם שמירה מלאה של ההלכה אינה מייצגת למעשה עמידה בכל התביעות האתיות.


הנצפים ביותר


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים

אודות צהר לאתיקה

מרכז 'צהר לאתיקה' מיסודו של ארגון רבני 'צהר' מבקש להיות שותף בקידום התנהגותם האתית של הפרט במדינת ישראל ושל המדינה בכללה; חזונו הוא מדינה שהאתיקה היא חלק בלתי נפרד מיסודות קיומה. במסגרת חזון זה, עוסק המרכז בשני תחומים עיקריים: ליבון סוגיות אתיות מגוונות וגיבוש עמדות אתיות ברוחה של היהדות; ובהשתתפות בתהליך הפיכת התיאוריות האתיות למציאות יומיומית.

קרא עוד

שתפו בפיסבוק שתפו בלינקדין שתפו בגוגל פלוס ציצו בטויטר שלחו כתבה באימייל להדפיס כתבה
שירותי צהר
.