יסודות האתיקה התקשורתית (7) – ניגוד עניינים: רקע כללי

Photo by Christine Roy on Unsplash
מאת הרב יובל שרלו

א. תיאור הבעיה בספרות האגדה

קודם שנעסוק ביסודות האיסור נלמד את דברי המדרש (מדרש אגדה במדבר, טז):

" 'ויקהל עליהם קרח'. אמרו על קרח כי לץ גדול היה, התחיל אומר לכל העדה אי אתם יודעים מה עשה לכם אהרן אחיו בציוויו של משה, ראו כי יש אלמנה אחת בשכינותינו, שהיתה לה רחלה אחת, ובאתה לגזוז אותה, בא אהרן ואמר לה תנו ראשית הגז, עמדה ונתנה לו, כשהיתה הרחלה יולדת זכר בא אהרן ואמר לה שלי הוא הבכור, מיד נתנה לו, אמרה האשה הואיל וכן הוא שלא אנצל אשחוט אותה ולא יהיה לאהרן חלק בה, עמדה ושחטה אותה, מיד בא אהרן אמר לה תנו לי הזרוע ולחיים והקיבה אמרה לא אוכל לינצל מידך, והנה בחרם מי שיהנה ממנה, אמר לה אהרן היא מעתה כולה לי, שכן כתיב כל חרם בישראל לך יהיה (במדבר יח יד), ולקחה כולה, ונשארה הענייה ריקנית שלא נהנית ממנה כלום, כך דורשים לעצמם לקחת ממונם של ישראל שלא צוה אותו הקב"ה".

קטע זה מדגים באופן מופלא האשמה בניגוד עניינים, אל מול האמונה הצרופה כי משה רבנו ואהרן הכוהן מביאים לעם ישראל את דבר ד' ואינם עושים זאת משום שהם נוגעים בדבר. קשה למצוא מדרש נאה יותר המתאר את הבעייתיות הכרוכה בניגוד עניינים.

ב. בסיס הדיון במקורות ההלכתיים

הלכות רבות בתורה מבקשות למנוע מציאות של ניגוד עניינים. מטבע הדברים, רבות מהם מצויות בהלכות דיינים ובהלכות עדות, וביניהן יש למנות את פסול הנוגע בדבר להעיד,1 פסול אוהב או שונא לדון,2 איסור ישיבה בדין של שני קרובים3 ועוד. דוגמה נוספת מתוארת בגמרא (בבא בתרא מג, א): "בני עיר שנגנב ספר תורה שלהן, אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאנשי אותה העיר".
לכל אורך השיעורים ראינו כי לדעת ראשונים רבים, האיסורים המוטלים על הדיינים מלמדים על ענייני ניגוד עניינים בהקשרים אחרים ומגוונים. בראש ובראשונה באה עובדה זו לידי ביטוי במסכת אבות, שאף שהיא מכוונת במקורה בעיקר לדיינים,4 הופנו דבריה גם לכל אדם.
בתשובות שונות של פוסקים אנו מוצאים הקבלה בין כללי האתיקה של דיינים, ביניהם איסורי נוגע וקרוב, לבין החובות המוטלות על נציגי הציבור.5 מובן כי יש לסייג מעט השוואה זו, וברור כי אם כל נושא משרה ציבורית ייתבע להיות נקי מכל נגיעה כשם שנדרש מן הדיין, לא יימצא איש היכול להיות מופקד על התחום המקצועי שלו. לדוגמה, אין רופא שאין לו 'נגיעה' כלשהי לפרוטוקול רפואי חדש או הצעת ניסוי, ולכאורה רופאים לא יוכלו לשבת בוועדות אתיות רפואיות – דבר שהוא כמובן בלתי אפשרי. ברם, עצם התביעה להסרת ניגוד העניינים גם בתחומים שאינם משפטים היא יסודית מאוד בהלכה היהודית ובמסורת היהודית. בעיה דומה קיימת בקהילות קטנות, וכך מתוארת בספר הישר הקפדת-יתר בעניין זה והשלכותיה: "…ובעירנו אין מי, כי כלם אחים וקרובים לבד רבינו שלמה בר' יצחק, והוא לא רצה ליישב…" (ספר הישר, חלק התשובות, סימן לו).

ג. פתרונות לניגוד עניינים

ישנם כמה פתרונות לשאלת ניגוד העניינים:6

  1. הסתלקות מהניגוד:7 זהו אינו פתרון קסם, ופעמים רבות הוא בלתי אפשרי משום שהאדם אינו יכול להסתלק מהדין. בפעמים אחרות אי אפשר לבחון האומנם הסתלק האדם מהניגוד או שאין זו אלא קנוניה. לעיתים, התביעה להסתלקות תגרום לכך שלא יהיה אדם שיהיה מוכן לשאת בתפקיד ציבורי. בתקשורת, אפשרות זו קשה הרבה יותר משום שזהו תחום שבו כמעט כל אחד נוגע בדבר.
  2. גילוי נאות: שקיפות המידע על ניגוד העניינים הפוטנציאלי מאפשרת ביקורת של הציבור, או של גופי פיקוח, על קבלת ההחלטות השונות ומאפשר גם איתור כשלים; ולעיתים משמשת גם ככלי הרתעה מסוים מפני שחיתות. אכן, האפקטיביות של פתרון זה בעייתית, שכן לעיתים מדובר במס שפתיים ויש צורך בגילוי נאות המגובה בהגבלות מפורשות.
  3. היתר ניגוד אינטרסים (עד רמות מסוימות): הבסיס להיתר זה הוא הבעיות שהועלו לעיל, ואנו מוצאים בהלכה היתרים מעין אלה. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא דין "נאמן עלי אבא" (משנה סנהדרין ג, ב) לפיו יכולים בעלי דין לקבל עליהם דיין או עד אף שהם נוגעים בדבר, וניתן להשתמש במקור זה גם לגבי נושאים ציבוריים.

בשיעור הבא נעסוק בשאלת ניגוד העניינים בהקשר התקשורתי שבו הנושא עולה בהיקפים עצומים – ואנו נבחן חלק מסוים מהם.
 

 

לשיעור הקודם בקורס אתיקה תקשורתית
לשיעור הבא בקורס אתיקה תקשורתית
בחזרה לכל הקורסים
בחזרה לעמוד הראשי

הערות שוליים

  1. ראה שם, סימן ז, סעיף ז. לרוב הדעות, מותר לאדם כזה להעיד ראה שם, סימן לג, סעיף א, ובפתחי תשובה שם, ס"ק ב.
  2. ראה שם, סימן ז, סעיף ז. לרוב הדעות, מותר לאדם כזה להעיד ראה שם, סימן לג, סעיף א, ובפתחי תשובה שם, ס"ק ב.
  3. ראה שם סימן ז, סעיף ט.
  4. ראה למשל הקדמת הרמב"ם למשנה (מהדורת ר"י קאפח, עמ' טז).
  5. שו"ת תרומת הדשן פסקים וכתבים, ריד; שו"ת נודע ביהודה קמא, חו"מ, כ; וראה גם את המקורות שציינו בנייר העמדה 'נאמנות חברי הכנסת: המצפון, המפלגה והבוחרים', במיוחד בסעיפים 3.1.3, 2.2.3.
  6. דיון תמציתי על ניגוד אינטרסים במשפט העברי ניתן לראות אצל רון ש' קליינמן, 'ניגוד עניינים של עובדי ציבור', פרשת השבוע 169 (תשס"ד) http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/169-2.htm
  7. כך מתאר הרמב"ם אפשרות זו (משנה תורה הלכות עדות, פרק טו, הלכה א): "כל עדות שתבוא הנאה לאדם ממנה אינו מעיד בה שזה הוא כמעיד על עצמו לפיכך בני העיר שבא מערער לערער עליהם במרחץ או ברחוב של עיר אין אחד מבעלי העיר מעיד בדבר זה ולא דן עד שיסלק עצמו בקנין גמור ואחר כך יעיד או ידין".

הנצפים ביותר


סרטונים אחרונים לכל הסרטונים

אודות צהר לאתיקה

מרכז 'צהר לאתיקה' מיסודו של ארגון רבני 'צהר' מבקש להיות שותף בקידום התנהגותם האתית של הפרט במדינת ישראל ושל המדינה בכללה; חזונו הוא מדינה שהאתיקה היא חלק בלתי נפרד מיסודות קיומה. במסגרת חזון זה, עוסק המרכז בשני תחומים עיקריים: ליבון סוגיות אתיות מגוונות וגיבוש עמדות אתיות ברוחה של היהדות; ובהשתתפות בתהליך הפיכת התיאוריות האתיות למציאות יומיומית.

קרא עוד

שתפו בפיסבוק שתפו בלינקדין שתפו בגוגל פלוס ציצו בטויטר שלחו כתבה באימייל להדפיס כתבה
שירותי צהר
.